Page 68 - Demo
P. 68
ג. סבא שלי התפרנס ממסחר, לצד היותו רב. לא רצה לעשות את התורה קרדום לחפור בה.
ד. הם עלו לארץ בשנת 1905 וקבעו את מושבם בעיר יפו. הם עלו לארץ לא מפני שסבלו מרדיפות או בגלל מצב כלכלי קשה, אלא מתוך כיסופים לציון.
ה. היה קשר הדוק וחם בין יהודי מראקש לבין הקהילות בטבריה ובצפת.
ו. העליה לארץ כללה את כל בני המשפחה, לא רק זקנים שבאו לסיים פה את חייהם ולהיקבר בארץ הקודש.
ויוער יש דימיון מפליא בין קורות החיים שכתב סבא ניסים-דוד לבין פרטים אחדים שליקטתי מהויקיפדיה על העליה לארץ של המוגרבים, יוצאי צפון אפריקה, בענין הכמיהה לארץ והרצון להתיישב בה (מסמך ב. 2). ועוד. לפי הכתוב בויקיפדיה העולים מצפון אפריקה הקפידו לדבר עברית. גם אבות אבותי דיברו עברית מקראית-משנאית רהוטה. הם היו ממגורשי ספרד ולא שמרו
על הלאדינו. כפי הנראה הקפידו לשמור על השפה העברית.
על אהבת הארץ וראיית ההקמה של המדינה כאתחלתה דגאולה, אפשר אולי ללמוד גם מאיגרות הברכה שאמא שמרה שנים ארוכות כל כך, עליהן עשרת הדיברות, מגן דוד, דגל ישראל, ילדים משחקים, שמש זורחת והכיתובים:
"דור חדש יבא לארץ אשר לא ידע עול גלות" "ולפאתי מזרח קדימה"
"שערי ציון"
69
