Page 110 - Demo
P. 110
נספח ח – הרבה טוב
אם מבקשים להעריך את הטוב, צריכים לאבחן רק את הטוב המוחלט. כך אמר הרב בשיעור. במילים שלנו אפשר לומר שטוב יש רק בטוב המוחלט, שעומד במדרגה לעצמו ואינו מתערב עם הדברים האחרים שאנחנו קוראים להם ‘טוב’. ישנו עולם שלם של ‘טוב’ שאינו מחובר לטוב המוחלט,
אבל חובש הוא את כתר המידה של הטוב.
הבנתו של הטוב המוחלט כמדרגה בפני עצמה היא גם האבחנה שבין אמונת ישראל לאמונת הגויים. העולם כולו חי בתוך מציאות הטוב והרע מאז שחטא אדם הראשון, ובשל החטא הזה האנושות, שהתחברה לאמונות אנושיות ומצומצמות, איננה מסוגלת להיפגש כלל עם הטוב המוחלט.
תמיד יש לה טוב יחסי, ובמיוחד הוא יחסי לרע.
כפי שמסביר הרב צוקרמן בהמשך השיעור, אצל ישראל אין דבר שאינו יוצא מן הטוב המוחלט, ובוודאי שאין אפשרות שהרע הוא ישות לעצמו. כל רע הוא הסתרה של הטוב המוחלט, ולעתיד לבוא יתחוור שהוא בכלל היה המדרבן והמקים של הטוב. הספר ‘מסילת ישרים’ מכוון אל הנקודה הזו כיסוד! הבסיס לכל הלימוד המוסרי הוא החיבור שהאדם רוצה שיהיה לו הטוב המוחלט. אלו הם חיים, ככה הם שווים, כשיש להם קיום שכזה שבא
ממקור זה.
נסתכל על כך לרגע מכיוון הפוך: אם האדם מרגיש בחייו שהמעמד החברתי שהצליח להשיג, שהממון שצבר והידע שרכש הם ה’טוב’ שיש לו בחיים, הרי שהוא מפספס את כל עומק ותוכן חייו ומסתמך על דברים שאינם מתקיימים ואינם נחשבים בני קיימה. הם זמניים. בסופו של דבר, תרבות שכזו מוצאת את עצמה מלאה בחללים של מהות שמעציבים ומרגיזים
אותה, והיא הופכת להיות מכחישת חיים.
מסילת ישרים
110
