Page 108 - Demo
P. 108
יג. שעבוד ישראל במצרים הורה שמעבר לנטייה של כניעה כלפי הבורא יש באדם תכונה נוספת של כניעה כלפי אדם חזק. אדם בודד יכול לשעבד אומה שלמה בשיטות של כחש וקסם. אדם יכול להשתעבד
מרצונו למי שהוא חש שיש בו חוזקות כאלו שאוחזות בו ומכופפות את
רצונו.
הטעם בחופש
א. אלוקים החליט להוציא מעצמו את ברואיו, ולכן הסיבה העיקרית שמורה אצלו. תורת האמת מורה לנו שברצונו להיטיב ברא נבראים שהוא חפץ בטובם. לאורו של הטוב שהוא חפץ, הוא מתמיד להוביל
ולהנהיג את כל היצירה אל עבר ייעודה ויעדה.
ב. אצל הברייה הפרטית הטוב הוא עצמי, שייך ומחובר. שכל דבר שמשפיע ומרחיב אותה, נותן לה, מסייע ודוחף, תצליח להופכו להיות ‘משלה’ בצורה אקטיבית ואפקטיבית.
ג. בהיות העולם מובן בדרך של פעולה ותוצאה, תחוש הברייה שרכשה כל דבר כאשר עשתה את התהליך הנכון להגיע לכך. קניין רכוש נעשה בסחר בין אנשים, הגעה למיומנות נעשית מתוך התמקצעות ואימון,
ידע נרכש בלימוד ושינון.
ד. אין אנו רוצים במתנות חינם. כל נתינה למישהו מבלי שעמל על עצם הדבר, גורמת לו לתחושת חוסר נוחות. עצמאות היא התחושה
המרכזית שלו כנברא, ואם יש לו מתת מבלי שנתן לה תמורה, הוא חש
שאינו עצמאי, שזה לא ‘שלו’, שנפגמה עצמותו.
ה. כל מתנה יוצרת קשר של שעבוד רגשי לנותן, ואילו השכר המתאים לעמל והשקעה יוצרים את תחושת ה’מלאות’ – הדבר שלי והוא חלק ממני. האדם העמל מרגיש בן חורין ומשוחרר מן המאמץ ומן העמל,
מסילת ישרים
108
