Page 106 - Demo
P. 106
בונה, שאין אנו יכולים להגות במשהו שאינו מוגדר, שאין בו תכונה ומשקל, אורך וצבע, אלא רק להעריך ולדמות בהגיוננו שבלתי היותה לא היה כלום. גם זאת קשה לנו בכלל לדמיין, שכן חיינו הנעוצים עמוק בתוך ה’יש’ מקשרים אותנו לדברים בעלי הוויה ומציאות, ולחשוב
מציאות שכולה ‘לא’ – זו מחשבה הנוגדת את המחשבה שלנו.
ה. מחקרנו האנושי אינו תלוי באין־סופיות הזו, למעט דבר אחד שקדם לכל הבריאה. ובסדר המחשבה שלנו, שתמיד חייב להיות משהו שמביא אל הדבר הבא, ברגע שהתחילה הבריאה לא היה משהו אחר שיתחיל אותה מבלעדיו. האין־סוף המושלם מחולל את הבריאה ומאפשר
אותה.
ו. בנקודה של הבלתי מובן לנו – שבו נהפך מ’אין’ ל’יש’, מ’בלתי’ ל’מהותי’, נוצר החופש. לכן הוא שורש הבריאה כולה. הנקודה הראשונה שנוצרה היא חופש שהפוך לכל התכונה המהותית של ה’אל’ שהוא ‘הכול’.
ז. החופש הוא ההתחלה. השחרור הוא הבריאה. כשעלה ברצונו של האל לברוא את הכול, היה צריך שמהכול שבו יופרדו ויעמדו אלו הנבראים בפני עצמם. עד שלא היו עצמאיים, לא היה חופשם בידם. והינה בזכות
שבראם ויצאו ממנו, קיבלו חירות. מהבריאה נוצרה החירות.
ח. אם לא היו הפוכים לאל, הרי שלא הייתה בריאה, הכול היה נשאר בו. היה עושה את רצונו באופן תמידי, וממשיך את שליטתו המוחלטת. ודווקא כשרצה לברוא, יצר תנועה הפוכה ונפרדת ממנו – נבראים חופשיים. על כן החופש הוא למעשה החיים של אלו שהופיעו בבריאתו.
ט.. בראשיתבראשמייםוארץ.הפכים,אלולמעלהואלולמטה,אלוכבדים ואלו קלים, אלו בהירים ואלו כהים. כך נוצר המרחב לחופש. החופש
חייב שני צדדים לפחות, שני גוונים, שאפשר יהיה לעשות כך או כך,
מסילת ישרים
106
