Page 105 - Demo
P. 105
פרק א- נספחים
נספח ז – הארות אביב
בשנה האחרונה (תשפ”ג–תשפ”ד) בערה בי התשוקה להתייחס לעניין החירות והחופש האנושי מתוך השיח המרובה על חופש בדמוקרטיה ועל חירות האדם הקדושה. לקח לי הרבה זמן, ולכבוד פסח תשפ’’ד ישבתי והחלתי במלאכה. אני מגיש לכם את הפסקאות הללו כשהמלאכה עדיין
לא הושלמה, אבל יש בה פנינים רבות.
הארות אביב
לברוא חופש
א. החופש נוצר מייד מתוך בריאתה של המציאות ולא כתוצר מאוחר של הבשלת תהליכים. הבסיסיות שלו בתוך תהליך הבריאה נותנת לה את כל משמעותה, ורק בסקירה כללית בשורשה ניתן לחקור בטבעו ובמהותו של חופש אמיתי. הבנתו של החופש כבסיסה של הבריאה
כולה תעניק לו את אומצו ואת ערכו להשפיע על החיים.
ב. לפני תחילת הכול היה אחד – ‘אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא’ – מלך מוחלט שאין שום דבר שיוצא ממנו. הוא הכול והכול בו, לא היה אז מלבדו כלום. לא זמן, לא אור, לא מים או אוויר, שום דבר לא יצא ממנו לפני שרצה לברוא את העולם. כל מה שהיה היה הוא
בלבד.
ג. מציאות אין־סופיותו היא השלמות הגדולה ביותר, שלא היה לה קצה ואין בה קצה. סוף שמורה שנגמר, מעיד שאם היה כאן עוד זה היה יותר מזה, ויחסית לעוד הזה בעל הקצה הוא מוגבל וקטן. ומה שאין
לו קצה הוא אינו קטן, לכן הוא מכיל את השלמות. אותה השלמות גם
מורה שיש בו מן הכול ואינו חסר דבר. ד. תכונת האין־סופיות מביאה לכך שאין אנו יכולים לחשוב אותה באופן
105
