Page 99 - Demo

פרק א- נספחים
לעשות סייג לתורה – מוטלת על החכמים החובה להרחיק את ישראל בהחמרות על מה שכתוב בתורה כדי לייצר ‘שכבת בידוד’ שאינה מאפשרת גישה לחטא שהתורה אוסרת.
וכאן נשאלת השאלה: מה, התורה לא מושלמת? מדוע היא מכריחה את חכמי הדורות להוסיף עליה? האין זה מוריד מערכה וכבודה?
הינה אנו רואים שחוזר שוב העיקרון שיש שיתוף בין היישום של החוכמה האלוקית וחוכמת חכמי הדור בקיומה של תורת ה’ בעולם.
אם כן, כיצד אותה אמונה שיחזיק כל אחד מישראל בחכמי דורו מעוררת בו את אורם של האבות?
הגמרא מתארת שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה עוד בטרם ניתנה. כלומר עוד לפני שניתנו ההלכות המפורטות של כל עניין, כבר אברהם קיים אותן. ואז שואלת הגמרא? איך? מהיכן ידע אותן? ועונה: נעשו לו כליותיו
כשני רבנים ולימדו אותו את כל התורה כולה.
בדרך כלל הייתי מבאר את הרעיון של הגמרא שבוחרת דווקא בכליות מתוך הקישור למושג ‘מוסר כליות’, שיש מין מוסר טבעי לאדם שאינו מוכן להכיל אי־צדק, וכאשר הוא רואה אי־צדק הוא מייד מרגיש כאב פנימי
שאינו מוסבר.
אבל הפעם אני רוצה להסתכל על אמירתה של הגמרא באופן אחר, שבאמת נעשו הכליות של אברהם מורות טבעיות, וכאשר היה פועל פעולה מעשית, גופו היה מגיב באופן רוחני, ומתוך כך למד את כל התורה כולה. במילים אחרות, באמת הפעולות הגופניות נכנסות לעובי הקורה הרוחנית של האדם הקשוב לעצמו, וכך הצליח אברהם, שהיה מדויק מאוד, ללמוד
את כל התורה כולה מתוך חייו.
99