Page 98 - Demo
P. 98
הזו, ובשיח שביניהם הבורא מציין לו שהוא צריך להעביר מסר לעם שהוא השליח, ושהם עומדים להיגאל. משה מסרב ועונה: “והם לא יאמינו לי...”
משה לא מבין את הדרך הישראלית החדשה שהבורא רוצה להחיל במציאות ביציאת מצרים, ולכן הוא אינו מאמין שהעם יאמין בו. לתפיסתו, הקשר בין האדם ובין האלוהים, או בין העם והאלוהים, הוא קשר ישיר. אם אתה, אלוהים, רוצה להעביר להם מסר, בבקשה – תלך ותגיד להם. אל
תשלח אותי, אין לי שום דרך להביע את האלוקות שלך אליהם.
אולם אלוהים רוצה בדרך אחרת של קשר, הוא חפץ בשיתוף! שתמיד יהיה עוד מישהו בתוך התהליך. שלעם יהיה מנהיג רוחני שיודע להוביל אותם להיכן שצריך, שלקהילה יהיה רב שיודע לכוון אותם, שלכל אדם יהיה צדיק שיבין את נבכי נשמתו ויוכל לרומם אותה למקום חדש. לכן הוא רוצה במשה שילך ויוציא את העם ממצרים. ואם נביט בסופו של התהליך, היציאה ממצרים מסתיימת בפסוק: “ויאמינו בה’ ובמשה עבדו”. זהו חיבור
של אמונה באלוהים ובמשה.
לכן נחשפת לנו כאן מציאות חדשה של הנהגת אומה משותפת בין הבורא ובין נציגיו באומה – צדיקי הדור.
השיחה של משה עם הבורא מביאה את הבורא לכך שהוא נותן למשה שלושה אותות או שלוש התראות על כך שמשה חושב שישראל לא יאמינו לו.
נתבונן באחד מהם – האות השני, שבו הבורא אומר למשה להשליך את המטה שיש בידו על הארץ, ומייד המטה נהפך לנחש. הנביא אומר: “פורץ גדר ישכנו נחש”. מהי הגדר? המשנה באבות מלמדת על אנשי כנסת הגדולה: “הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים
הרבה, ועשו סייג לתורה”.
מסילת ישרים
98
