Page 102 - Demo
P. 102
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
לאבישי שלום האם את השילומים מגרמניה של שנת 52 אפשר להצדיק מוסרית
- שאלה טובה. לפי שיקולו של בן גוריון ובאישורה של הכנסת במצב הכלכלי של המדינה זמן קצר לאחר מלחמת השחרור - אולי אפשר לקבל זאת על אף כאב הבטן שצעד זה מעורר.
אך האם אתה רומז לכך שמדינה מבוססת כלכלית וביטחונית שקיומה מובטח ושנותיה הראשונות מאחוריה אינה יכולה לבחור אחרת לגבי עסקות הנשק שלה?
ראה דוגמא: מכירת הנשק לצילה, נשק שאפשר לחונטה הצבאית והפשיסטית לאחר בחירות דמוקרטיות וניצחון איינדה להשתלט ולמגר את הדמוקרטיה בעזרת נשק ישראלי בכוח ורצח אכזרי של אינטליגנציה
והעילית היהודית שם. אם תאמר לי שבזמן שעסקות אלו התרחשו היה זה צו קיומי שהציל
את מדינתנו מאבדון - אולי במציאות זו אם היתה כזאת היה שווה לוותר אפילו על השיקול המוסרי ולקיים עסקה זו.
אני מידיעותיי המועטות חושב שלא זאת היתה הסיטואציה, אולי להבדיל מההסכמים עם גרמניה בשנת 1952.
והרי דוגמא (קטנה) לחוסר הגבולות המוסריים של עסקות נשק תחת ממשל רייגן (באופן סודי) שמכרו נשק לאיראן.
בכסף שנכנס תמכו במחתרת בניקרגואוה שלחמה בשלטון הקומוניסטי שם, המחתרת סיפקה קוקאין בתמורה, במטוסים שחזרו לארה"ב - כל זה נעשה במצוות השלטונות האמריקאים כדי לעצור את ההשתלטות הקומוניסטית על דרום אמריקה. עסקת הנשק עם איראן נעשתה בתיווך
ישראלי ע"י נמרודי שבוודאי קיבל את האישורים לכך .
102
בידידות אילן פריש.
