Page 104 - Demo
P. 104
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
לאבישי שלום, אל תישא את שם הבטחון לשווא! אנו רגילים שנים רבות לכך שכאשר אומרים לנו ״ביטחון״ עלינו
להרכין ראש ולשתוק. יש לשאול עוד כמה ענפי יצוא וכלכלה רווחיים ומיוחדים, חוץ מהפרנסה המכובדת של ייצור כלי נשק, קיימים בארץ?! אולי הגיע הזמן לחשוב מה היינו מרוויחים (גם מבחינה כלכלית) לו קידמנו (לפני שנים) את השלום האזורי ואת השלום עם הפלסטינים, ולאט לאט ממירים את התעשיות הביטחוניות לכיוון אזרחי. אך כאשר אנו בוחרים להעדיף קו של ״לא שלום״ - ברור שעדיף שהתעשיות
הביטחוניות ייצרו נשק. אתה אומר, מה לעשות, נשק הורג - אז להרחיק עדות - מי שמכר
(וייצר) נשק למלחמה בצבא הנאצי (במלחמת העולם השנייה) עשה מצווה, אך מי שהשתמש בנשק אטומי נגד היפנים, עשה פשע נורא של השמדת עם. ועל כך יש דוגמאות רבות בתקופתנו. הכלכלה והמשק בכללו מייצרים מה שהשלטון מתעדף, כדי לחזק ולבצר את התפיסות והכיוון המדיני-פוליטי שהוא בוחר בו, וכך נראה לנו, האזרחים הקטנים,
שאין אלטרנטיבה אחרת. אך לדעתי הצנועה יש ויש.
בידידות, אילן פריש.
נ.ב. - אתה לבטח מצווה לא לשכוח את מה שאמרנו (בעבר הרחוק) על עצמנו: ״עלינו להיות סמל ודוגמא לצדק ומוסר בין כל העמים, כי אתה בחרתנו מכולם״.
וגם באופן אישי, וגם ע״י המדינה, יש גבול לאופן בו אנו בוחרים להרוויח ולעשות כסף - לא בכל דרך ולא בכל האמצעים- גם לכך יש מגבלות מוסריות.
104
