Page 133 - Demo
P. 133
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
ספרו של אביהו רונן ״אנחנו לא בקונצנזוס״ על קיבוץ כרם שלום
כרם שלום יוצאת לדרך בשנית והפעם כספר, 2016.
כמי שלא הוסמך על ידכם אך הציע לעלות על הכתב את סיפור כרם שלום, אני רואה לעצמי (גם הפעם ללא סמכות מכם) להציע סיכום לפגישתנו המוצלחת בנושא זה ביפו. ראשית בניגוד לכמה מאתנו – רואי השחורות אשר ניבאו שפגישה זאת תעסוק בהעלאת זיכרונות (בנוסטלגיה) או בהטחת האשמות אישיות, ותהיה "תיבת פנדורה" שתפתח ולא נוכל לסוגרה שוב, וכי גירוד הפצעים שעדיין בקושי הגלידו וכבר
נפתחים מחדש – כל זה לא קרה! לעומת זאת התקיים דיון ענייני באיזה נושאים צריך לעסוק הספר ובאיזה מינון תהיה התרכובת ביניהם. לאחר פניה מוקדמת לאביהו שיסכים לקחת על עצמו את כתיבת הספר על כרם שלום, הציג אביהו את עיקרי תפיסתו לאופן , סגנון ומבנה שהוא מציע לכתיבתו.
התקיים דיון ער ומועיל בהצעתו וחברים שונים הציעו את נקודת ראותם ואת העדפותיהם לכתיבה זאת. כל החברים הביעו דעתם שאביהו הוא ללא ספק האיש שהם מעדיפים שיכתוב את הספר, וכן כולם מכירים בכישוריו וניסיונו ובטוחים שיעמוד בהצלחה במשימה המורכבת הזו. אני רוצה להציע שכאשר הספר יתחיל "לקרום עור וגידים" וכאשר הראיונות האישיים יתקדמו - צריך יהיה לחשוב על אפשרות של דיאלוג (כמובן לא ועדת עורכים) בין כתיבתו של אביהו לבין התייחסות יתר החברים כפי שהתחיל כבר בפגישתנו זו, אך כמובן הכתיבה והעיצוב הסופי נתונות לאביהו ולו בלבד. בהתייחסותם של החברים בדיון בלטו שני מרכיבים חשובים שאותם רציתי לציין: רוב הדוברים אמרו שגם אם בסופו של ניסיון כרם שלום היה כישלון ופירוק – הניסיון ומה שאנו הפקנו ממנו לחיינו היה לגבנו משמעותי ביותר. נקודה שנייה הקשורה בכך וצוינה גם בהקראת היצירה על "איטאקה", שלא תמיד העיקר היא המטרה- אלא הדרך עצמה וכמובן לכך יש סימוכין רבים בפילוסופית המזרח ובבודהיזם. הדבר האחרון (ואולי לא אחרון בחשיבותו)- הדיאלוג עם
133
