Page 153 - Demo
P. 153
פרק שישי: פסיכולוגיה וחברה
בראשית הקפיטליזם היה לפרולטריון תפקיד אובייקטיבי שאין צורך להסבירו: את החוסר, העוני, הדוחק, השעבוד וחוסר היכולת להשיג מצרכים בסיסיים – את כל אלה היה ברור שיש לשנות, לשבור ולהיאבק לשחרור מהם. יצורו של הערך העודף המועבר לידיו של הקפיטליסט, יחד עם תנאי הניצול הפיזי של הפועל, הפכו את מעמד הפועלים באופן אוביקטיבי לנושאי המהפכה הסוציאליסטית משום שלא היה להם מה להפסיד מלבד את כבליהם!!! בסיטואציה זאת, התודעה של המשועבדים - לאחר הבנתם את תפקידם המהפכני - היוותה את הזרז והדחיפה אשר חיזקו את המוטיבציה הטבעית לשינוי חברתי מן היסוד ולשחרור
משעבוד. אך בקפיטליזם המפותח של ימינו אלו, עם הנוחות שבו ועם כיבוש
התודעה כחלק מתהליך הייצור - מיגורו של המשטר, כהליך אובייקטיבי הנתון בידי מעמד העובדים השכירים, אינו אפשרי עוד. תנאי הניצול הפיזי של הפועל אינם קיימים יותר כמו בראשיתו של הקפיטליזם.
האדם כצרכן, כשכל צרכיו הבסיסיים באים על סיפוקם, יחד עם כל מה שהחיים בקפיטליזם המפותח יכולים לספק, חי בנוחות. נוחות זו יוצרת התניה ממושמעת ופסיבית לצריכתם של מוצרים חדשים ונוספים ומרוץ צריכה בלתי פוסק אחר אותם מוצרים מזויפים. מרוץ זה הוא אשר מניע את מנגנון הייצור. התרבות של הקפיטליזם המפותח היא האידיאולוגיה של מנגנון הייצור, אשר מתקיימת על ידי עידוד היותנו חברה צרכנית,
המשועבדת לעולם של צרכים כוזבים באופן פסיבי ובלתי ביקורתי. זוהי ההתנהגות והמחשבה החד-ממדיים. בהתייחסות עכשווית מראה אווה אילוז בספריה איך שילובה של
הפסיכולוגיה המקצועית בחברות הגדולות של הכלכלה המפותחת, עוזרת לארגון ולניהול של מנגנוני הייצור, כך שהעובדים יהיו ממושמעים יותר, מסופקים יותר ומשתפי פעולה יותר, כחלק ממנגנון היצור. כך נוצר דגם האדם הרצוי, האדם החד-ממדי. משמע, עולם הפסיכולוגיה המקצועית ״נרתם״ אף הוא ליצירת המודל הנפשי הדרוש לחברות הקפיטליסטיות
המתפתחות של ימינו. בקפיטליזם המפותח, התודעה היא-היא אשר משועבדת כחלק ממנגנון
היצור, והיא אשר הופכת את השעבוד למציאות נוחה יותר, ונוצר מצב 153
