Page 161 - Demo
P. 161

פרק שישי: פסיכולוגיה וחברה
בל נשכח, שהבעלות על הרשתות הינה פרטית ובידי מעטים, שהאינטרס המרכזי שלהם הוא ִמקסוּם הרווח הכספי שלהם. אין שום שיח ציבורי ברשתות על הסכנות שבהם, על האינטרסים של המחזיקים בהם, על גבולות השיח המנוהל בהן ועל ההשפעות, גם הלא חיוביות, של השימוש
באותן רשתות. מהפכת התקשורת הדיגיטלית היא כה חשובה ומשמעותית ולכן מכנים
אותה "המהפכה התעשייתית השנייה". ניתוחיו של מרקוזה, בספרו "האדם החד ממדי", על השפעת התקשורת על עיצוב התודעה, נראים היום תמימים. כאשר בודקים את המציאות לפני העידן הדיגיטלי, את התעמולה ששודרה ברדיו ובטלוויזיה ואת הפרסומות על שלטים בחוצות הערים, שנועדו לשכנע אותנו לקנות עוד ועוד מוצרים ולהפוך לצרכנים בעלי צרכים מזויפים - כל אלה נראים כמעט בלתי משמעותיים היום, בעידן
הזה. נשאלת השאלה האם הטכנולוגיה המתקדמת, הדיגיטלית היא רק
קידמה וברכה? ברור וגלוי לכל שהיא מהווה תרומה גדולה, אך יחד עם זאת, יש לה גם היבטים שליליים, שהם פחות בולטים וקשים יותר לזיהוי. נתחיל בדוגמא טריוויאלית: המצאת ה-ג'י.פי.אס מגדילה את אפשרויותינו להגיע למקומות שאנו צריכים להגיע אליהם, אך גם גורמת
לנו לאבד אט-אט את יכולת ההתמצאות הטבעית שלנו בשטח. דוגמא נוספת: רשת התקשורת האינטרנטית מגדילה את יכולת התקשורת בין אנשים, אך מחקרים מראים שתקשורת המסכים מורידה באופן ניכר את היכולת האמפתית, שנמצאה גבוהה לאין שיעור במפגשים פנים אל פנים. כלומר, האינטרנט מעלה את יכולותינו ליצור קשרים אך
מוריד את יכולותינו האנושיות להיקשר. היכולת להיות זמין לידע רב ומגוון גדלה מאוד בעידן הדיגיטלי, אך
מסתבר שיכולת הקליטה שלנו, הריכוז וההעמקה בידע הרב, פחתה מאוד. יכולת הקשב המובחנת נפגעת מאוד מול הזרם הרב המתקיף את התודעה, באופן בלתי פוסק ובלי הבחנה.
אם צריך למקד את הנזק העיקרי של העידן הטכנולוגי הדיגיטלי, נראה שעיקר הפגיעה בנו הוא בנושא תשומת הלב, הריכוז וההתמקדות. אנו משלים את עצמנו שאנו יכולים להתרכז בנושאים רבים בו זמנית,
161
























































































   159   160   161   162   163