Page 235 - Demo
P. 235
אחרית דבר
הסובבת אותנו. עם זאת לצערי בשעה של כתיבת דברים אלו עדיין נמשכת הלחימה
בעזה... ונשאלת השאלה ביתר שאת, מה העתיד צופן לנו? מה יהיה ביום שלאחר המלחמה? והאם ישנו סיכוי כלשהו שמתוך האלימות הנוראה יעלה כוח שיוכל לתווך בין הצדדים הניצים ברוח של הדברות, ברוח שתפחית את האלימות, ותוביל לימים טובים יותר? או האם הכוחות הלאומניים שטופי השנאה ימשיכו להוביל את שני העמים לעוד ועוד אסונות? הלוואי שהמלחמה הנוראה הזו תהווה נקודת מפנה שתוביל
לימים טובים יותר.
אני ורצועת עזה – קצת היסטוריה ביוגרפית:
לפני שנים רבות זמן לא רב לאחר מלחמת ששת הימים, ועם הקמת ההיאחזות הצבאית הראשונה ברצועת עזה , הוזמנתי (בתור מדריך גרעין שהתגורר בקיבוץ כרם שלום הסמוך לעזה) לדבר עם החיילים במאחז. פתחתי את הדיון בכך ששאלתי את החיילים האם הם יודעים/ מבינים בכלל באיזה מקום הם נמצאים? האם הם מודעים לכך שהם באחד המקומות הצפופים, והעניים בעולם? מקום שחייה בו אוכלוסייה שאנחנו כופים עליה את שלטוננו בניגוד לרצונה? ואיזה טוב יכול לצאת מנוכחותם במקום זה? מיד הופסקה השיחה איתי ע"י אחד מהמפקדים
במקום, והתבקשתי אחר כבוד לעזוב את הכינוס, ואת המאחז... זמן לא רב לאחר-מכן התחיל אריק שרון בפעילות להכשרת שטחים להתנחלויות הראשונות ברצועת עזה, תוך החרבת בתיהן של קהילות בדואיות באמצעות ציוד כבד שכלל בולדוזרים, ומשאיות. אנו חברי קיבוץ כרם שלום התחלנו בגיוס חברי קיבוצי השומר-הצעיר בעוטף עזה בהתארגנות לסכל פעילות זו, הפגנו נגדה, וניסינו לחסום בגופינו את הכלים הכבדים. במשך כל השנים המשכתי להפגין יחד עם חברי נגד מדיניות הממשלות כלפי עזה והפלסטינים בכלל. ובשנים האחרונות חזרתי, ואמרתי וכתבתי שכדי להביס את חמאס יש להגיע להסדר מדיני של הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. גם בעצם ימים אלו זהו הפתרון
היחיד אשר יוכל להוביל באמת לניצחון על החמאס.
235
