Page 94 - Demo
P. 94
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
לאבישי שלום, צילומה של המציאות כהוכחה לקיומה האובייקטיבי - כאן מיד עולה
השאלה לאיזו מטרה נעשה הצילום. האם זה צילום אווירי מלווין או ממטוס קל? מאיזה כיוון נעשה הצילום?
ממזרח, מערב, צפון או דרום? אולי זה צילום תלת מימדי? אולי באינפרא- אדום? אולי זהו צילום של צלם לצרכים אמנותיים, עם הזריחה, עם השקיעה וכו׳? אולי הצילומים נעשו לצורכי מחקר גיאולוגי? אולי לצורכי
פיתוח תשתיות; כביש, חשמל וכו׳? ואולי לזהות פתחי ניקוז לשיטפונות כל השאלות האלו מביאות אותנו לשאול מה הוא האינטרס האנושי? מה הוא הרכיב של המציאות שהצילום מנסה לגלות ולחשוף? כלומר מהי הזווית והפרספקטיבה שמעניינים את הצלמים או את שולחיהם. במילים אחרות, מהי נקודת הראות האנושית, ומהי תמונת המציאות
הנובעת ממנה. גם בשימוש במכשירים המדעיים המתקדמים ביותר בסופו של דבר
נמצא שהאדם מפרש, מקטלג, מגדיר וקורא בשמות לדברים שהוא מאבחן באותם מכשירים. גם בדפוס הלשוני האומר שקיימת מציאות חוץ לשונית אובייקטיבית, שאינה תלויה בהגדרתינו והיא מחוצה לנו, גם אבחנה זו היא הגדרה של השפה (דפוס לשוני). אבחנה אשר מעבר להיותה סתירה לוגית - גם היא תלויית שפה. כלומר איך אפשר להגיד
בשפה דבר שאינו תלוי בה???
בשאלת זכותנו על הארץ (ראה סדרת הרצאותיו המרתקת של הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין)
בתקופת הברונזה הקדומה (שנמשכה בערך 300 שנה) שלטו בארץ כנען המצרים, ולפני כן הכנענים. וכך יש הוכחות היסטוריות במכתבי אל-עמארנה הכתובות על חרס בכתב יתדות שנמצאו במצרים.
כיבוש הארץ - ארץ כנען - בספר יהושע נכתב כנראה במאה השביעית לפנה"ס (כנראה בירושלים). האם הוא אמין ארכיאולוגית? אין לכך שום הוכחות היסטוריות. ערים ישראל מוזכרות באמצע המאה ה-14 בחרסי אל-עמארנה המצריים. חורבן הערים הכנעניות - נבע לא מכיבושי שבטי ישראל אלא נמשך בערך כ-100 שנה בעיקר במאות ה-12 וה-13 לפנה"ס ונבע מרעב קשה, ובצורת רבת שנים בארץ כנען היהודאית. לאחריו
94
