Page 391 - כרך א - ספר הנהלת חשבונות הסברים ותרגילים מהדורה 2
P. 391

‫חשבונאות פיננסית וחישובים מסחריים |פרק ‪ :11‬כללים ועקרונות חשבונאים מקובלים‬

                                                   ‫‪ 11.2‬כללים ועקרונות חשבונאים מקובלים‬

‫כללים ועקרונות חשבונאים מקובלים הינם הקווים המנחים‪ ,‬ומהווים מסגרת תקנית מקובלת‪ ,‬שחלה על כל הדוחות‬
                                                   ‫הכספיים‪ ,‬על מנת שהדוחות יהיו אחידים וניתן יהיה להשוות ביניהם‪.‬‬

                                                                                ‫דוגמאות לעקרונות חשבונאים מקובלים‪:‬‬

                                                                                                ‫עקרון העלות ההיסטורית‬
‫על פי עקרון העלות ההיסטורית‪ ,‬פעולות יירשמו בהנהלת חשבונות לפי העלות המקורית שלהן‪ .‬לפי העלות במועד‬
‫הביצוע‪ ,‬רכישה‪ ,‬ללא התייחסות לשווי הנכס‪/‬רכוש ליום עריכת הדוחות הכספיים‪ .‬ההתייחסות לשווי מימוש של הנכס‬

                                                                                          ‫תעשה רק במועד מימוש הנכס‪.‬‬

                                                                                                           ‫עקרון ההקבלה‬
‫על פי עקרון ההקבלה‪ ,‬ההוצאות יירשמו במקביל להכנסות אשר בגינן הן הוצאו‪ ,‬ללא קשר למועד שבו בוצע התשלום‬
‫בפועל‪ .‬מטרת העיקרון להציג בדוחות הכספיים את הרווח‪/‬הפסד נכון שנוצר בעסק‪ ,‬ולא לייחס לשנה מסוימת הוצאות‬

                                                                               ‫או הכנסות השייכות לתקופת דיווח אחרת‪.‬‬

                                                                                                          ‫עקרון השמרנות‬
‫על פי עקרון השמרנות‪ ,‬במידה ולא ידוע בוודאות המחיר הצפוי למכירת המוצר ולכן לא ידוע צפי הרווח‪/‬הפסד העלול‬
‫להיווצר‪ ,‬יש לנקוט במדיניות שמרנית אשר לפיה‪ ,‬במידה וצפוי להיווצר הפסד עתידי‪ ,‬יש לרשום אותו בדוחות הכספיים‬
‫הנוכחיים ולא את מחיר העלות‪ ,‬על פי עקרון זה‪ ,‬לדוגמה המלאי ירשם בספרים לפי עלות או שווי מימוש הנמוך מבניהם‪.‬‬

                                                                                                           ‫עקרון העקביות‬
‫על פי עקרון העקביות‪ ,‬יש להציג את הדוחות הכספיים באופן אחיד ועקבי‪ ,‬וזאת על מנת שניתן יהיה להשוות בין הדוחות‬

                                          ‫בגין השנים השונות‪ .‬ובעיקר למנוע הטעיה של הנתונים הכספיים בין השנים‪.‬‬

                                                                                                            ‫עקרון עסק חי‬
‫על פי עקרון זה‪ ,‬ההנחה היא שהעסק ימשיך לפעול בשנים הבאות ולכן יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו ולא יקלע למצב‬

                                                                                                      ‫של סיכון המשכיות‪.‬‬
‫במצב שיש ספק לגבי המשכיות פעילות העסק‪ ,‬חייב רואה החשבון שעורך את הדוחות הכספיים‪ ,‬להתריע על כך‬

                                           ‫בביאורים המצורפים לדוחות הכספיים ונחשבים לחלק בלתי נפרד מהדוחות‪.‬‬

                                                                                                    ‫עקרון הישות הנפרדת‬
‫מבחינה חשבונאית‪ ,‬העסק נחשב לישות נפרדת מבעל העסק ויכלול רק פעולות הקשורות באופן ישיר לעסק ולא לבעל‬

                                                                                                                    ‫העסק‪.‬‬
‫על פי עקרון זה‪ ,‬כל פעולה שמבצע בעל העסק עם העסק‪ ,‬חייבת להיות מלווה במסמך מתאים ולהירשם בספרי הנהלת‬
‫החשבונות של העסק‪ .‬בעל העסק נחשב כלפי העסק כגורם חוץ (לקוח ‪,‬ספק‪ .)...‬לכן במידה ובעל העסק לוקח סחורה‬

                                                         ‫או כסף מהעסק‪ ,‬הפעולה חייבת לבוא לידי ביטוי בספרי העסק‪.‬‬

                                                                                             ‫עקרון התקופה החשבונאית‬
‫לפי עקרון זה‪ ,‬הרישום בהנהלת החשבונות‪ ,‬מתחלק לתקופה קלנדרית של ‪ 12‬חודשים (החל מ ‪ 1.1-‬וכלה ב ‪.)31.12-‬‬

                                                           ‫‪383‬‬
   386   387   388   389   390   391   392