Page 223 - לקט חוקים 2023 להדפסה
P. 223

‫לקט חוקים לחשבי שכר | ביטוח לאומי‬

‫(‪ )3‬הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית‪,‬‬
‫מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו‪" ,‬הורה" – לרבות הורה מאמץ לפי חוק האימוץ‪ ,‬הורה המוכיח אימוץ על ידי‬

                                                                                        ‫פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;‬

‫(‪ )4‬סב‪ ,‬סבה‪ ,‬אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם‬
                                                                      ‫מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;‬

‫מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה‪ ,‬כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור‬  ‫(‪)5‬‬
‫בלוח ט' (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו ‪ 18‬שנים אך לא נתקיימו בו התנאים‬
‫האמורים בפסקאות (‪ )2‬ו‪ )3(-‬של הגדרת "ילד" שבסעיף ‪ 238‬או התנאים שבסעיף ‪(252‬ג‪ ,)1‬ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים‬
‫בילד תנאי מהתנאים האמורים בסעיף ‪ 238‬או שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף ‪(252‬ג‪ ;)1‬השר רשאי לקבוע בצו‪ ,‬לאחר‬

        ‫התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה‪ ,‬סכומים אחרים לעניין הגדרה זו במקום הסכומים שבלוח ט'‪.‬‬

                                             ‫(ב) בסימן זה להלן –‬
                                   ‫(‪ )1‬דין אלמן כדין אלמנה;‬

‫(‪" )2‬אלמנה"‪" ,‬אלמן" או "ילד" – אלמנה‪ ,‬אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);‬

‫(‪" )3‬קצבת נכות מלאה" – קצבת הנכות שהייתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו סעיף ‪.105‬‬
                                                                             ‫‪ .131‬זכות לקצבה או מענק‬

‫מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו‪ ,‬ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי סימן זה‪.‬‬

                                             ‫פרק ו'‪ :‬ביטוח נפגעי תאונות‬

                                                                                                                                    ‫‪ .150‬הגדרות‬

                                                                                                                                       ‫בפרק זה ‪-‬‬

                                                                      ‫"מבוטח" ‪ -‬תושב ישראל שמלאו לו ‪ 18‬שנים‪ ,‬וטרם הגיע לגיל הפרישה;‬

                                      ‫"תאונה" ‪ -‬אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;‬
               ‫"אבדן כושר התפקוד" ‪ -‬לפי כללים ומבחנים שיקבע השר‪ ,‬באישור ועדת העבודה והרווחה‪ ,‬לכל המבוטחים או לסוגים מהם‪.‬‬

                                                                                                                           ‫‪ .151‬הזכות ותחומיה‬

‫(א) מבוטח שאירעה לו תאונה‪ ,‬בין בישראל ובין בחוץ לארץ‪ ,‬יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר‬
                                                                                          ‫התפקוד‪ ,‬אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי‪.‬‬

‫(ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך ‪ 72‬שעות משעת התאונה‪ ,‬ואם המוסד אישר‬
                                   ‫שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר ‪ 72‬השעות האמורות ‪ -‬תוך שבועיים מיום התאונה‪.‬‬
                                                                                                                                ‫‪ .152‬דמי תאונה‬

‫דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על ‪ 90‬ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה‪ ,‬ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד‬
                                                                                                                                ‫יותר מ‪ 90 -‬ימים‪.‬‬
                                                                                                                                        ‫‪ .153‬סייג‬

‫(א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח‪ ,‬שהוא עובד או עובד עצמאי‪ ,‬כושר התפקוד כתוצאה מתאונה‪,‬‬
                                 ‫לא ישולמו דמי תאונה‪ ,‬אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור ‪ 12‬ימים לפחות בנוסף ליום התאונה‪.‬‬

‫(ב) בעד ‪ 14‬הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח‪ ,‬שאינו עובד ואינו עובד עצמאי‪ ,‬כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה‪,‬‬
                                                                                                                    ‫לא ישולמו דמי תאונה‪.‬‬
                                                                                                                         ‫‪ .154‬שיעור דמי תאונה‬

                                                                                                                            ‫דמי תאונה ליום הם ‪-‬‬

‫(‪ )1‬לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי ‪ -‬כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי פרק ה' אילו נפגע בעבודה‪,‬‬
‫אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (‪ ;)2‬פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של‬

                                         ‫מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור בסעיף ‪;77‬‬
                                                 ‫(‪ )2‬לגבי מבוטח שפסקה (‪ )1‬אינה חלה עליו – סכום השווה ל‪ 25%-‬מהסכום הבסיסי‪.‬‬

‫‪215‬‬
   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228