Page 190 - ספר חוק ביטוח לאומי
P. 190

‫ביטוח לאומי | ביטוח אמהות‬
                                            ‫תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)‬

                                ‫ביטוח אמהות‬

                            ‫תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)‬

                                     ‫התשי"ד ‪1954 -‬‬

‫בתוקף סמכותי לפי סעיפים ‪ 317 ,55 ,54 ,53 ,48 ,39‬ו‪ 400-‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬תשנ"ה‪ ,1995-‬אני‬
                                                                                         ‫מתקינה תקנות אלה‪:‬‬

                                                                                                     ‫‪ .1‬בוטלה;‬

                                                                               ‫‪ .2‬חישוב שכר העבודה הרגיל‬

‫(א) אם לרגל ההיריון הפסיקה מבוטחת את עבודתה לפני היום שבעדו מגיעים לה לראשונה דמי‪-‬לידה‪ ,‬או‬
‫לא שולם לה מלוא השכר לפני אותו יום‪ ,‬יחושב שכר העבודה הרגיל לעניין סעיף ‪ 6‬לתוספת השביעית‬
‫לחוק לפי שכר עבודתה ברבע השנה שקדם להפסקה כאמור‪ ,‬או למועד שבו לא שולם מלוא השכר‬

                                                                                ‫כאמור‪ ,‬הכל לפי העניין‪.‬‬

‫(ב) לא שולם למבוטחת מלוא השכר ברבע השנה כאמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬מפאת מחלה‪ ,‬תאונה‪,‬‬
‫שביתה‪ ,‬השבתה‪ ,‬חופשה‪ ,‬ימי אבל במשפחה‪ ,‬או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה‪ ,‬יחושב שכר‬
‫העבודה הרגיל‪ ,‬לעניין סעיף ‪ 6‬לתוספת השביעית לחוק‪ ,‬לפי הסכום המתקבל מצירוף השכר שקיבלה‬
‫ברבע השנה כאמור‪ ,‬עם השכר המלא שהייתה מקבלת לולא הפסיקה את עבודתה או אילו שולם לה‬

                                                                ‫מלוא השכר כאמור בתקנת משנה (א)‪.‬‬

‫"השכר המשוער" – לעניין תקנת משנה זאת הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר הממוצע ליום‬
‫עבודה‪ ,‬המשתלם למבוטחת ברבע השנה האמור‪ ,‬במספר הימים שבהם לא עבדה מהסיבות‬

                                                                                               ‫האמורות‪.‬‬

‫(ג) לגבי מבוטחת כאמור בתקנת משנה (א) הזכאית לדמי לידה בעד ששה שבועות‪ ,‬יחושב שכר העבודה‬
‫הרגיל לעניין סעיף ‪ 6‬לתוספת השביעית לחוק‪ ,‬לפי הסכום המתקבל מהכפלת השכר הממוצע ליום‬
‫עבודה ברבע השנה כאמור בתקנת משנה (א) ב‪ 75-‬וחלוקת המכפלה ב‪ ,90-‬ובלבד ששכר העבודה‬
‫הרגיל לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף ‪ 7‬לתוספת השביעית לחוק‪ ,‬אלמלא הוראות תקנת‬

                                                                                                ‫משנה זו‪.‬‬

                                                                                                  ‫(ד) בוטלה;‬

‫(ה) הייתה העובדת ברבע השנה‪ ,‬כאמור בתקנת משנה (א) תקופה מסוימת עובדת עצמאית או חברה‬
‫בקיבוץ או במושב שיתופי בלי שהייתה אותה תקופה גם עובדת בשכר‪ ,‬יהיה שכר העבודה הרגיל‬
‫שלה‪ ,‬הכנסותיה הממשיות ברבע השנה האמור או השכר הממוצע ליום עבודה ברבע השנה האמור‬

                                                  ‫כפול ‪ ,60‬הכל לפי הסכום הגבוה יותר‪ ,‬מחולק ב‪.90-‬‬

                                                                                                   ‫(ו) בוטלה;‬

                                                                                      ‫‪ 2‬א‪ .‬תקופת רבע השנה‬

     ‫רבע השנה לעניין סעיף ‪ 101‬לחוק‪ ,‬הוא רבע השנה שקדם ל‪ 1-‬לחודש שבו חל יום הפסקת העבודה‪.‬‬

                                                                     ‫‪ 2‬ב‪ .‬מינימום דמי לידה בעד ‪ 12‬שבועות‬

‫סך כל דמי הלידה המשתלמים בעד ‪ 12‬שבועות‪ ,‬לא יפחת מסך כל דמי הלידה שהיו משתלמים לאותה‬
                              ‫מבוטחת לפי תקנה ‪(2‬ג)‪ ,‬אילו הייתה זכאית לדמי לידה בעד ‪ 6‬שבועות בלבד‪.‬‬

                                                     ‫‪184‬‬
   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195