Page 262 - ספר חוק ביטוח לאומי

‫ביטוח לאומי | גביה ותשלום דמי ביטוח‬
‫תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)‬

‫‪ 2‬ב‪ .‬מועדי תשלום תק' תשמ"ה‪1985-‬‬

‫מועד תשלום דמי ביטוח של מבוטחים כאמור בתקנה ‪ 1‬הוא כמועדי תשלום דמי הביטוח האמורים בתקנה‬
‫‪ 2‬לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)‪ ,‬תשי"ד‪( 1954-‬להלן ‪ -‬תקנות הגביה)‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬

‫‪ .3‬הפרש דמי ביטוח והחזרתם‬

‫הוראות סעיפים ‪(345‬ג) ו‪(-‬ד) ו‪ 362-‬לחוק יחולו בשינויים המחויבים לגבי מבוטחים כאמור בתקנה ‪.1‬‬
‫‪ .4‬הגשת דין וחשבון‬

‫אחד מהמבוטחים כאמור בתקנה ‪ ,1‬ימסור על הכנסתו דין וחשבון כאמור בתקנה ‪ 7‬לתקנות הגביה‪.‬‬
‫‪ .5‬דמי הביטוח שישלם עובד‬

‫(א) שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה ‪ )4( ,)2( ,)1(1‬או (‪ )5‬הוא –‬

‫(‪ )1‬אם העובד מבוטח לפי פרק י"א לחוק ‪ -‬כשיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי;‬

‫(‪ )2‬אם העובד אינו מבוטח לפי פרק י"א לחוק ‪ -‬דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור בפרט ‪4‬‬
‫בלוח י' לחוק‪.‬‬

‫(ב) שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה ‪ )3(1‬המבוטח לפי פרק י"א לחוק‪ ,‬הוא כשיעור דמי‬
‫הביטוח החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי‪ ,‬בהתאם ללוח י' לחוק‪.‬‬

‫(ג) שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה שישלם עובד כאמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬הוא כנקוב בפרט ‪4‬‬
‫בלוח י' לחוק‪.‬‬

‫‪ .6‬שיעור דמי הביטוח שישלם מעביד לגבי עובד בחופשה ללא תשלום‬

‫(א) עובד הנמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובאותו זמן אינו עובד אצל‬
‫מעביד אחר ואינו עובד עצמאי ‪ -‬חייב המעביד בתשלום דמי ביטוח במועדי התשלום כאמור בסעיף‬
‫‪ 353‬לחוק‪ ,‬בעד תקופה שלא תעלה על שני חדשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה‬

‫כאמור‪.‬‬

‫(ב) שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרטים ‪ 9 ,8 ,6 ,5 ,3 ,1‬ו‪ 10-‬של לוח י' לחוק‪ ,‬לפי ההכנסה המזערית‬
‫שלפי פרט ‪ 1‬של לוח י"א לחוק‪.‬‬

‫(ג) המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע לעובד‪ ,‬את דמי הביטוח ששילם כאמור‪.‬‬

‫(ד) הוראות סעיף ‪(342‬ג) לחוק לא יחולו לגבי מעביד‪ ,‬החייב בתשלום דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה‬
‫(א)‪.‬‬

‫‪ .7‬בוטל;‬

‫‪ .8‬דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית‬

‫(א) בתקנה זו‪" ,‬מינימום ליום" ‪ -‬המינימום ליום כמשמעותו בתקנה ‪.7‬‬

‫דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית המבוטח לפי פרק י"א לחוק‪ ,‬לתקופת תשלום‬ ‫(ב) (‪)1‬‬
‫כאמור בתקנה ‪1‬ב לתקנות הגביה‪ ,‬הם בשיעור ‪ 6.25%‬מהשכר ששילם לו המעביד או‬ ‫(‪)2‬‬

‫מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום‪ ,‬לפי הגבוה יותר;‬
‫מעביד יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד ‪ 1%‬מהשכר ששילם לו או מהמינימום ליום‪ ,‬כפול‬

‫מספר ימי העבודה בתקופת התשלום‪ ,‬לפי הגבוה יותר;‬

‫‪256‬‬