Page 197 - hanalat 1 2 B
P. 197

‫חשבונאות פיננסית וחישובים מסחריים |פרק ‪ :18‬עסקאות מט"ח והפרשי שער‬

     ‫‪ 18.2‬עסקאות יבוא‬

‫הטיפול החשבונאי ברכישת סחורה‪/‬מוצרים מחו"ל‪ ,‬שונה מרכישה בארץ‪.‬‬
                                 ‫כאשר העסק רוכש‪/‬מייבא סחורה מחו"ל‪:‬‬

                        ‫המרחק מייקר את עלות הסחורה‪ ,‬כולל בעיות שינוע שאינן קיימות ברכישה מקומית‪.‬‬     ‫•‬
‫החוקים שונים‪ ,‬במדינות השונות‪ ,‬ולכן יכולות לצוץ בעיות משפטיות בין הצדדים(היבואן בארץ ליצואן בחו"ל)‪.‬‬   ‫•‬
                                                                                                     ‫•‬
                               ‫שינוי בשער המטבע‪ ,‬יוצר הפרשי שער חליפין שעלולים לייקר את עלות היבוא‪.‬‬

                                                                   ‫מושגים‪:‬‬

                                                                                                              ‫רישיון יבוא‬
‫רוב מוצרי היבוא אינם מחייבים רישיון ליבוא(יבוא חופשי)‪ ,‬מלבד‪ :‬מוצרי חקלאות‪ ,‬נשק‪ ,‬כימיקלים‪ ,‬תרופות וכלי שיט‪.‬‬

                                                                                                                ‫שטר מטען‬

‫זהו מסמך שמונפק ע"י בעל הסחורה(היצואן)‪ ,‬שמהווה אישור של הספק(היצואן) בחו"ל על העברת הסחורה‬
‫ללקוח(היבואן)‪ .‬השטר כולל את פרטי הסחורה(שולח‪ ,‬כמות‪ ,‬סוג‪ ,‬פרטי כלי ההובלה‪ ,)..‬בכל שלב ממחסני היצואן בחו"ל‬
‫ועד הגעת הסחורה למחסני היבואן בארץ‪ ,‬המחזיק בידו את שטר המטען מוגדר כבעל הסחורה (לדוגמה‪ -‬בזמן‬

                                   ‫שהסחורה על האונייה‪ -‬רב החובל נחשב כבעל הסחורה‪ ,‬מכיוון ששטר המטען בידו)‪.‬‬

                                                                                                        ‫אשראי דוקומנטרי‬

‫אחת הבעיות שנוצרת ביבוא סחורה מחו"ל‪ ,‬היא העובדה שבחלק מהמקרים‪ ,‬היבואן והיצואן לא מכירים אחד את השני‬
‫ונוצר הצורך לביטחונות בגין הסחורה שנשלחת‪ .‬את הביטחון ניתן לסדר באמצעות מכתב אשראי דוקומנטרי( ‪letter of‬‬
‫‪ ,)credit‬המונפק ע"י הבנק של היבואן בארץ עבור היצואן בחו"ל וכולל התחייבות של הבנק להעביר את עלות הסחורה‬

                                                                                      ‫ליצואן ברגע הגעת הסחורה ליבואן‪.‬‬

                                                                                                               ‫רשימון יבוא‬

‫מסמך שמופק על ידי המכס ומאפשר את שחרור הסחורה לאחר שהסחורה נבדקה‪ ,‬ומהווה אישור להכנסת הסחורה‬
‫לארץ‪ ,‬כמו‪-‬כן המסמך מהווה בסיס לחישוב המע"מ בגין הסחורה וזאת לפי חישוב עלות הסחורה עד הגעתה לארץ‪-‬‬

                                       ‫כולל עלות‪ +‬הובלה‪ +‬ביטוח וכל ההוצאות עד הגעת הסחורה לארץ( מחיר ‪.)C.I.F‬‬

                                    ‫החל מ‪ 14.01.18-‬בוטל השימוש ברשימון היבוא‪ ,‬שהוחלף במערכת "שער עולמי"‪-‬‬

‫המערכת החדשה לניהול סחר החוץ של ישראל‪ .‬היא מהווה פלטפורמה מחשבית משוכללת לניהול סחר החוץ‪ ,‬בסביבת‬
‫עבודה אינטרנטית‪ ,‬הפועלת עם מסרים אלקטרוניים 'ללא נייר'‪ ,‬ומספקת גישה וזמינות למאגרי מידע ומשתפת את כל‬

                                                                                ‫הגורמים הרלוונטיים לבסיס נתונים אחד‪.‬‬

                                                                                                             ‫מחסני ערובה‬

‫כאשר תהליך שחרור הסחורה מהמכס מתעכב מסיבות שונות‪ ,‬מועברת הסחורה למחסני ערובה‪ ,‬לאחסון מחוץ לשטח‬
‫הנמל עד קבלת אישור לשחרור הסחורה‪ .‬עלות האחסון במחסני הערובה יכולה להיות גבוהה מאד ולגרום לייקור עלות‬
‫הסחורה ליבואן עד כדי חוסר כדאיות ‪ -‬כאשר היבואן לא דאג מראש לקבל את אישור מכון התקנים להכנסת סחורה‬

                                         ‫שנדרש עבורה אישור כזה‪ ,‬התהליך עד קבלת האישור יכול לקחת זמן רב מאד‪.‬‬

                                                                                                                ‫עמיל מכס‬

‫זהו עובד מורשה מטעם שלטונות המכס‪ ,‬לייצג את היבואנים כלפי שלטונות המכס ולבצע את כל פעולות שחרור‬
                                                 ‫הסחורה מהנמל‪ ,‬וזאת תמורת עמלה שנקבעת מראש בינו לבין הלקוח‪.‬‬

‫‪191‬‬
   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202