Page 169 - ספר חוק ביטוח לאומי 2022
P. 169

‫ביטוח לאומי | ביטוח נפגעי עבודה‬
                                 ‫תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)‬

                             ‫ביטוח נפגעי עבודה‬

                  ‫תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)‬
                                     ‫התשי"ד ‪1954 -‬‬

‫בתוקף סמכותי לפי הסעיפים ‪ 93 ,71 ,38 ,24 ,17 ,16 ,15‬ו‪ 115-‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬תשי"ד‪ ,1953-‬אני‬
                                                                                         ‫מתקינה תקנות אלה‪:‬‬

                              ‫פרק ראשון‪ :‬שיעור דמי ביטוח‬

                                                                                                       ‫‪ .1‬סיווג‬

‫לעניין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן ‪ -‬דמי הביטוח)‪ ,‬מסווגים את כל המפעלים‪,‬‬
        ‫הפעולות והשירותים (להלן ‪ -‬מפעלים) לענפים‪ ,‬קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט בתוספת הראשונה‪.‬‬
                                                                                        ‫‪ .2‬שיעור דמי הביטוח‬

‫(א) שיעור דמי הביטוח‪ ,‬שמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני‪ ,‬הוא כנקוב בתוספת‬
                                                   ‫הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל‪.‬‬

‫(ב) מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף ‪ 162‬לחוק‪ ,‬ישלם דמי‬
                            ‫ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של ‪ 85%‬מהאמור בתקנת משנה (א)‬
                                                                                                ‫‪ .3‬מפעל נפרד‬

                              ‫(א) לעניין תקנה ‪ 2‬יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה‪:‬‬
                                                               ‫(‪ )1‬הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;‬

                                        ‫(‪( )2‬א) הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או‬
    ‫(ב) (‪ )1‬הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד; או‬

       ‫(‪ )2‬הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות‬
                                                                              ‫והוצאות‪.‬‬

‫(ב) בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לעניין קביעת דמי הביטוח לפי תקנה ‪ ,2‬של מי שאינו‬
‫חבר בקיבוץ או במושב שיתופי‪ ,‬ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או‬

                                        ‫לשימוש העצמיים של הקבוץ או המושב השיתופי או חבריהם‪.‬‬
‫(ג) רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד‬

                                       ‫אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א)‪.‬‬
                                                                           ‫‪ 3‬א‪ .‬שיעור ממוצע למפעל מורכב‬

‫(א) היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה ‪ ,3‬רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי‬
      ‫הביטוח המשתלמים על ידיו‪ ,‬יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד‪.‬‬

‫(ב) המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ‪ 1-‬באפריל לשנת‬
                                            ‫הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן ‪ -‬התאריך הקובע)‪.‬‬
                                                    ‫(ג) בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון ‪-‬‬

                                                     ‫‪165‬‬
   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174