Page 183 - ספר חוק ביטוח לאומי 2022
P. 183

‫ביטוח לאומי | ביטוח נפגעי עבודה‬
                               ‫תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)‬

               ‫תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)‬

                                     ‫התשכ"ח ‪1968 -‬‬

‫בתוקף סמכותי לפי סעיפים ‪ 18‬ו‪ 115-‬והתוספת השלישית לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬תשי"ד‪ ,1953-‬לאחר‬
                     ‫התייעצות בשר הבריאות ובאישור ועדת העבודה של הכנסת‪ ,‬אני מתקין תקנות אלה‪:‬‬

                                                                                                    ‫‪ .1‬הגדרות‬

                                                                                               ‫בתקנות אלה –‬

‫"טיפול רפואי" – ריפוי‪ ,‬לרבות בדיקות מעבדה‪ ,‬ריפוי פיסיקלי‪ ,‬בדיקות וריפוי ברנטגן‪ ,‬ריפוי רדיום‪ ,‬כולל ריפוי‬
‫באיזוטופים ובחומרים דומים‪ ,‬בדיקות רופאים מקצועיים‪ ,‬טיפול פסיכואנליטי ופסיכותרפויטי‪ ,‬אשפוז‪,‬‬
‫תרופות‪ ,‬החלמה‪ ,‬שיקום רפואי‪ ,‬אספקת מכשירים אורתופדיים ותירפויטים כולל פרותזות מסוגים שונים‪,‬‬
‫שיניים תותבות‪ ,‬מכשירי שמיעה‪ ,‬משקפיים‪ ,‬נעליים אורתופדיות ואבזרים אישיים אחרים שאושרו על ידי‬

                                                                                                ‫רופא השירות;‬

                                                                          ‫"אספקה" – לרבות תיקון והחלפה;‬

                   ‫"נפגע" – מבוטח לפי חלק ב' לחוק‪ ,‬הזכאי לטיפול רפואי לפי התוספת השלישית לחוק;‬

‫"רופא מוסמך" – כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)‪ ,‬תשט"ז‪;1956 -‬‬

                                               ‫"שירות רפואי" – אחד הגופים האמורים בסעיף ‪(19‬א) לחוק;‬

 ‫"רופא השירות" – רופא ששירות רפואי מינה אותו לייצגו בפני המוסד בדבר מתן הטיפול הרפואי לנפגע‪.‬‬

                                                                                     ‫‪ .2‬היקף הטיפול הרפואי‬

‫נפגע יהא זכאי לטיפול רפואי ככל שייקבע על ידי הרופא המטפל במישרין בנפגע מטעם שירות רפואי (להלן‬
‫– הרופא המטפל)‪ ,‬ובלבד שהחלמה ואספקת שיניים תותבות‪ ,‬משקפיים‪ ,‬מכשירי שמיעה ואבזרים אישיים‬

                                                                    ‫אחרים יינתנו באישורו של רופא השירות‪.‬‬

                                                                      ‫‪ .3‬ערר של רופא מוסמך או של הנפגע‬

‫היה רופא מוסמך בדעה שלא ניתן מלוא הטיפול הרפואי לנפגע לפי תקנה ‪ ,2‬או תבע הנפגע טיפול רפואי‬
‫נוסף‪ ,‬יובאו עמדת הרופא המוסמך או תביעת הנפגע לידיעת רופא השירות; לא הסכים רופא השירות לאשר‬
‫את הטיפול הרפואי הנוסף כמבוקש יוכרע העניין על ידי רופא שלישי שיוסכם עליו בין הרופא המוסמך לבין‬

             ‫רופא השירות‪ ,‬ובלבד שלא יינתן טיפול רפואי על פי תקנה זו אלא במסגרת הגדרתו בתקנה ‪1.‬‬

                                                                ‫‪ .4‬טיפול רפואי שלא באמצעות שירות רפואי‬

‫היה הנפגע זקוק לעזרה ראשונה ודחופה כתוצאה מתאונת עבודה ונבצר ממנו לקבל טיפול רפואי בשירות‬
‫רפואי וקיבל את הטיפול הרפואי שלא באמצעות שירות רפואי‪ ,‬יהיה הנפגע זכאי לקבל בחזרה מאת המוסד‬
‫באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא את ההוצאות שהוציא למעשה לצורך הטיפול הרפואי‬

                        ‫כאמור‪ ,‬ובלבד שהשירות הרפואי אישר את הדחיפות והצורך במתן הטיפול האמור‪.‬‬

                                                                                  ‫‪ .5‬טיפול רפואי בחוץ‪-‬לארץ‬

‫קיבל נפגע טיפול בחוץ‪ -‬לארץ בשל פגיעה בעבודה שאירעה בישראל‪ ,‬יהיה הוא זכאי להחזרת ההוצאות על‬
‫ידי המוסד באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא אם השירות הרפואי אישר בכתב ומראש‪ ,‬ולאחר‬
‫התייעצות במוסד‪ ,‬שאין אפשרות לקבל בישראל טיפול רפואי כפי שהנפגע זקוק לו ואת הצורך במתן טיפול‬

                                                         ‫רפואי כאמור במקום ובתנאים כפי שנקבעו באישור‪.‬‬

                                                     ‫‪179‬‬
   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188