Page 229 - ספר חוק ביטוח לאומי 2022
P. 229

‫ביטוח לאומי | גביה ותשלום דמי ביטוח‬
            ‫תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)‬

‫תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים‬
                                          ‫שונים)‬

                                     ‫התשנ"ז ‪1997 -‬‬

‫בתוקף סמכותי לפי סעיפים ‪(342‬ה) ו‪ 400-‬לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪ ,‬תשנ"ה‪( 1995-‬להלן –‬
                                                                               ‫החוק)‪ ,‬אני מתקין תקנות אלה‪:‬‬

                                                                                                    ‫‪ .1‬הגדרות‬

                                                                                               ‫בתקנות אלה –‬

                                            ‫"דמי ביטוח מתואמים" – כמשמעותם בסעיף ‪(342‬ד)(‪ )1‬לחוק;‬

                                     ‫"הכנסה כוללת" – הכנסתו החודשית הכוללת של עובד‪ ,‬מכל מעבידיו;‬

‫"שיעור מלא" – שיעור הניכוי משכר העובד הקבוע בטור ה' בלוח י' לחוק‪ ,‬על חלק השכר העולה על מחצית‬
                                                                                              ‫השכר הממוצע;‬

‫"תקנות הניכוי" – תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים)‪,‬‬
                                                                                                ‫תשנ"ג‪;1993-‬‬

                              ‫"תקנות הגביה" – תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)‪ ,‬תשי"ד‪.1954-‬‬

                                                                                    ‫‪ .2‬ניכוי דמי ביטוח משכר‬

‫מעביד כמשמעותו לפי סעיף ‪ 2‬לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)‪ ,‬תשל"ב‪( 1972-‬להלן‬
‫– מעביד מוכר) וכן מעביד שתקנה ‪(5‬א) או (ה)(‪ )1‬לתקנות הניכוי חלות לגביו‪ ,‬ינכה דמי ביטוח בשיעור מלא‬

     ‫גם מחלק השכר של העובד‪ ,‬שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(342‬ה)(‪ )3‬לחוק‪.‬‬

                                                                                  ‫‪ 2‬א‪ .‬עובד אצל מעביד מוכר‬

‫עובד המועסק על ידי מעביד מוכר‪ ,‬חייב למלא בטופס שקבע המוסד פרטים על עבודתו אצל כל מעבידיו‪,‬‬
                                   ‫ולמסרו למעבידו לפני המועד שבו קיבל את שכרו ובתחילת כל שנת מס‪.‬‬

                                                                   ‫‪ .3‬ניכוי דמי ביטוח לפי הוראת פקיד גביה‬

‫(א) הוכיח מבוטח העובד אצל מעבידים שונים‪ ,‬להנחת דעתו של פקיד גביה‪ ,‬כי אילו נוכו מהכנסתו‬
‫הכוללת דמי ביטוח לפי האמור בתקנה ‪ ,2‬היה סכום הניכוי האמור עולה על סכום דמי הביטוח‬
‫המתואמים‪ ,‬רשאי פקיד הגביה ליתן לעובד אישור המורה למעביד מסוים כי ינכה משכר העובד שיעור‬
‫שונה של דמי ביטוח לתקופה שיורה‪ ,‬והכל כפי שיקבע פקיד הגביה בהתאם לאומדן דמי הביטוח‬

                                                                  ‫המתואמים שהעובד חייב בתשלומם‪.‬‬

            ‫(ב) הורה פקיד גביה כאמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬ינכה המעביד דמי ביטוח בהתאם להוראותיו‪.‬‬

                                                                          ‫‪ 3‬א‪ .‬תיאום דמי ביטוח בידי מעסיק‬

‫(א) על אף האמור בתקנה ‪ ,3‬המוסד רשאי להתיר למעביד פלוני (להלן ‪ -‬מעביד משני) שמתקיים בו האמור‬
‫בתקנה ‪ ,2‬לנכות משכרו של העובד דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים‬
‫לבין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכה בעד אותו חודש‪ ,‬משכרו של העובד המשתלם בידי כל אחד‬

                                                                                     ‫ממעבידיו האחרים‪.‬‬

‫(ב) הניכוי לפי הוראת תקנת משנה (א)‪ ,‬ייעשה לגבי כל אחד מהחודשים ינואר עד יוני שבשנת מס (להלן‬
‫‪ -‬החציון הראשון)‪ ,‬אם העובד המציא אישור שכר ב‪ 1-‬בינואר של אותה שנת מס ולגבי החודשים יולי‬

                                                     ‫‪225‬‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234