Page 8 - C:\Users\user\Documents\Flip PDF_701\
P. 8

‫היבטים על פרשת השבוע ‪ /‬סיגלית אור‬

                  ‫פורום רבני משגב הפלורליסטים להתחדשות יהודית‬

‫כשרבן גמליאל פגש את אפרודיטי‬

                       ‫אפרודיטי‪ ,‬אלת האהבה היוונית?‬     ‫בחג החנוכה אנו מציינים את מרד החשמונאים ביוונים‬
         ‫ביציאתם דורש הנכרי תשובה – ומקבל שלוש‪:‬‬         ‫ואת מחאתם נגד יהודים רבים שבחרו לאמץ נורמות‬
‫א‪" .‬אני לא באתי בגבולה – היא באה בגבולי"‪ :‬רבן‬           ‫תרבותיות זרות ולפקוד בהתלהבות מוסדות תרבות‬
‫גמליאל מדגיש שבית המרחץ‪ ,‬או שמא העיר‪ ,‬או אולי‬           ‫יווניים‪ .‬אחד האירועים שהאץ את פרוץ המרד היה‬
‫אפילו הארץ כולה – שלו הם‪ .‬הוא אינו מתארח בתחומה‬         ‫הצבת פסל של האל היווני זאוס בבית המקדש‪ .‬והנה‪,‬‬
‫של אפרודיטי‪ ,‬אלא היא הנכנסת לתחומו‪ .‬ואולי הידיעה‬        ‫מאות שנים לאחר מכן‪ ,‬כך מספרת המשנה‪ ,‬כאשר הוצב‬
‫שהוא נמצא "בגבולו" מעניקה לו ביטחון בכח העמידה‬          ‫פסל של האלה היוונית אפרודיטי בבית המרחץ בעכו‪,‬‬
                                                        ‫הדבר לא הפריע לרבן גמליאל לרחוץ שם! כמובן שאין‬
                  ‫שלו כנגד הפיתוי שמייצגת אפרודיטי‪.‬‬     ‫דינו של פסל במקדש כדין פסל בבית המרחץ‪ ,‬אך בכל‬
‫ב‪" .‬אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי"‪ :‬בניית בית‬          ‫זאת שיוויון הנפש של רבן גמליאל הפתיע את אחד‬
‫מרחץ לכבוד אפרודיטי אינה שיטה מקובלת לעבוד‬
‫אותה‪ ,‬מציין רבן גמליאל‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬בהחלט מקובל‬                                  ‫הנכרים במקום‪ ,‬ששאלו על כך‪.‬‬
                                                                         ‫וכך מספרת המשנה (עבודה זרה ג‪ ,‬ד)‪:‬‬
     ‫להציב פסל של אפרודיטי בבית המרחץ כחפץ נוי‪.‬‬         ‫שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו שהיה‬
‫ג‪ .‬ולמעשה‪ ,‬מוסיף החכם‪ ,‬מהתנהגותם של האנשים‬
‫בבית המרחץ אפשר להבין שאף הם אינם מתיחסים‬                                           ‫רוחץ במרחץ של אפרודיטי‪.‬‬
‫לאפרודיטי כאל אלה‪ .‬היתכן שיסתובבו עירומים ויטילו‬        ‫אמר לו‪ :‬כתוב בתורתכם "ולא ידבק בידך מאומה מן‬

                                    ‫מימיהם לפני אלתם?‬    ‫החרם" – מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי?‬
‫רבן גמליאל מסכם את הדיון‪ ,‬ויוצר אבחנה דקה בין‬                                       ‫אמר לו‪ :‬אין משיבין במרחץ‪.‬‬
‫פסלים המתפקדים כאלילים לבין כאלו המשמשים‬                                                        ‫וכשיצא אמר לו‪:‬‬
‫לקישוט בלבד – הראשונים אסורים‪ ,‬האחרונים מותרים‪.‬‬
‫שיקולים שונים מסייעים להבחין בין השניים‪ :‬ההקשר בו‬                      ‫אני לא באתי בגבולה – היא באה בגבולי‪.‬‬
‫מופיע הפסל‪ ,‬השימושים המקובלים של פסלים דומים‬            ‫אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי‪ ,‬אלא נעשית היא‬
‫והיחס שמפגינים הנכרים כלפי פסל בעל פוטנציאל‬
‫אלילי מדתם שלהם‪ .‬פסל אפרודיטי בבית המרחץ בעכו‬                                              ‫אפרודיטי נוי למרחץ‪.‬‬
                                                        ‫דבר אחר‪ :‬אם נותנין לך ממון הרבה אתה נכנס לעבודה‬
                    ‫מתפקד כקישוט ולא כחפץ פולחני‪.‬‬       ‫זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה?! וזו עומדת‬
‫בכל שנה בעונה זו אנו חוזים כאן בארץ בהתגלמות‬
‫מודרנית של ויכוח דומה‪ ,‬כאשר עצי אשוח מקושטים‬                                 ‫על הביב וכל העם משתינין בפניה!‬
‫יחלו להופיע בבתים פרטיים ובמרחב הציבורי בישראל‪.‬‬         ‫לא נאמר אלא "אלהיהן" – את שהוא נוהג משם אלוה‬
‫עבור נוצרים אזרחי ישראל‪ ,‬העצים הינם חלק מחגיגות‬
‫חג המולד‪ ,‬וכך הם גם מזוהים אצל ישראלים יהודים‬                           ‫אסור ואת שאינו נוהג משם אלוה מותר‪.‬‬
‫רבים‪ .‬אך עולים ממדינות חבר העמים וצאצאיהם‬               ‫מטבע ברייתן ערי נמל כמו עכו הן מקומות ִס ִּפיים‪,‬‬
‫מסבירים שבברית המועצות סימלו העצים את נובי‬              ‫מבלבלים; יש בהן תערובת של אוכלוסיות‪ ,‬מנהגים‪,‬‬
‫גוד‪ ,‬ראש השנה האזרחית‪ ,‬והם משמרים מסורת זו‪.‬‬             ‫מאכלים ולבוש‪ ,‬תרבויות ודתות‪ .‬הנמל משמש כשער‬
‫יש אף כאלו המנסים לרכב על הגל הצרכני המאפיין‬            ‫לאזור‪ ,‬אך השער הוא דו‪-‬כיווני‪ ,‬ומשתייך לפנים ולחוץ‪.‬‬
‫את מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה בעונת החג‪,‬‬           ‫מכל רחבי אגן הים התיכון והאימפריה הרומית התנקזו‬
‫ולהביאו ארצה בעזרת סממנים חיצוניים שיפעילו אצל‬          ‫נוסעים דרך נמל עכו‪ .‬בעיר חלפו ובאו מלחים‪ ,‬חיילים‪,‬‬
‫הלקוחות את רפלקס הקניות‪ .‬ישראלי הניצב לפני עץ‬
‫אשוח מקושט נדרש למאמץ פרשני לא מבוטל כדי‬                          ‫עולים לרגל‪ ,‬פקידי האימפריה ואנשי עסקים‪.‬‬
                                                        ‫תושבים ומבקרים בעיר הרומית פקדו את בית המרחץ‬
              ‫לזהות מה משמעותו‪ ,‬וכיצד יתייחס אליו‪.‬‬      ‫כדי לנקות את גופם‪ ,‬אך גם כדי לבלות ולפגוש את‬
‫חג החנוכה הוא הזדמנות לשיחה על הדילמות שמזמן‬            ‫עמיתיהם‪ .‬המקום היה מוקד של פעילות שוקקת‬
‫לנו העולם הרב תרבותי בו אנו חיים‪ ,‬וגם על אופי‬           ‫– ספורט‪ ,‬פעילויות פנאי‪ ,‬מופעי תרבות ואמנות‪,‬‬
‫המפגשים שלנו עם בני תרבויות ודתות זרות‪ .‬לשיחה‬           ‫שיחות עסקיות ופוליטיות ומפגשים חברתיים‪ .‬הסרת‬
‫הזו כדאי להזמין את החשמונאים ואת רבן גמליאל‪ ,‬ועוד‬       ‫הבגדים הסירה גם מחיצות של מעמד ומצב כלכלי‪,‬‬
                                                        ‫וכך נפגשו אנשי העיר והנוסעים הרבים שחלפו בה‬
   ‫קולות רבים מן העבר שהרהרו בסוגיות שעל הפרק‪.‬‬          ‫באווירה פתוחה‪ .‬פרוקלוס בן פילוסופוס הנכרי מבחין‬
                                            ‫חנוכה שמח!‬  ‫ברבן גמליאל‪ ,‬נשיאם של ישראל‪ ,‬ותמה על הימצאותו‬
                                                        ‫במקום‪ .‬הוא ניגש אל החכם ופותח בשיחה‪ .‬כיצד מרשה‬
                                                        ‫רבן גמליאל לעצמו לרחוץ בשלווה בנוכחות פסלה של‬

‫הרבה ד"ר סגלית אור היא תושבת שורשים‪ ,‬רבה ישראלית‪ ,‬עמיתת מחקר במכון הרטמן‪ ,‬וחברה בפורום התחדשות‬
                                    ‫יהודית במשגב‪ .‬גירסה מורחבת של מאמר זה מצויה באתר של מכון שלום הרטמן‪.‬‬

                                                        ‫‪ 22‬בדצמבר ‪ 2022‬חושבים ירוק למען איכות הסביבה‬  ‫‪8‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13