Page 18 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 18
| 18אברהם נקש
עד היום חרוטים בזיכרוני סיפוריה של אמא ,יושבת על הרצפה בבית,
בימים הלוהטים של קיצי צפון אפריקה ,אני כילד שובב ומפונק ,מעורסל לצידה
כשראשי בכיוון רגליה ורגליי לכוון בטנה.
בזיכרוני כילד בן שמונה או תשע ,זו הייתה אימא חכמה ,עדינת נפש ,טובת לב,
נוסטלגית בסיפורים ,כיום כשבגרתי ,אני יכול להגיד ,אימא ואני קורצנו מאותו
חומר ,הגנים שלה עברו אליי ,כלומר באופי דומים ובסיפורי הנוסטלגיה.
מאבא קיבלתי את אותם גנים ,הוא היה אדם טוב לב ,דואג ומשפחתי ,רזה כמוהו
ללא כרס ,ספורטאי וידי אומן.
אמא שניה מימין עם חברות
זה נכון ! קיבלתי גן מאימא ואבא כך קבעו כ 20-רופאים ופרופסורים לנוירולוגיה
שבדקו אותי בבית חולים "איכילוב" בת"א בגיל .68
מתברר ,מגיל 56אני סובל מטרשת נפוצה ,הנקראת ברפואה Canva'sראשי תיבות:
Cerebelar Ataxia Neuropathy Vestibular Areflexia Syndrom
מחלה עצבית שבאה לילד במשפחה ,מגן של אבא ואימא ,לילד אחד אפילו יהיו 100
ילדים ויותר (קביעת הרופאים והפרופסורים).
