Page 45 - ספר_עסק שחור
P. 45
נצ'י נצ' -רביד פלוטניק
אני מנסה לתעל את השמחה שיש לי בחיים ,מעבר להרבה באמת בשירים טעונים יש איזה
חומרים עצובים שמתבטאים במוזיקה שלי ,אני בעצם שטותניק. מימד של ריפוי עצמי ,להוציא
את המקומות האלה חשוב לי להעביר ברגאיי ,בנונסנס .ב׳סבבה׳, קיטור .השאלה אם בשירים
הבחירה לעמוד בגלימות אדומות (בוידאו) ,זה לקחת את עצמך השמחים אתה מצליח להגיע
בהומור ,כמו הגישה של נייג'ל האדמו"ר ,בויאקה ,שחר סוויסה .אני לאופוריה?
רוצה לספר למאזין מה אני עובר בחיים .בבור ועם הארץ ניזונתי
מהרגשה של תהום .זה עבד ,אבל אני מנסה להיות דינמי ,לעבור
לאתגר הבא.
השיתוף פעולה בינינו עבד כי פרסתי בפניו את החלומות שלי ,והוא ׳סבבה׳ מרגיש כמו התפרצות
הגשים אותם .היינו אני ולוקץ' ,גילינו אותם (ויקטור ג'קסון) בפורום מוזיקלית של פצצתי ,איך
של תפוז והזמנו אותם אל לוקץ' הביתה .אני הייתי מעריץ מוגזם, הכרתם?
והם עוד לא הכירו אותי ,הסתכלו עלי בתמיהה .עשינו את השיר
איתם (׳הבלדה על כהן׳) ,התחלתי ללכת להופעות והתאהבתי בהם
בצורה קיצונית .עבדנו ביחד ,פצצתי ארגן להקה של אלתורים,
הופעתי איתם פעמיים ,ואחרי שראיתי אותו בונה אלתור מאפס,
אמרתי :זה המפיק המוזיקלי של האלבום .דיברנו על זמר רגאיי
שאני אוהב (ברנינג ספיר) ,והוא ניפח את זה לצורה מדהימה.
גדלתי בהיפ הופ ורגאיי ,התחלתי בהיפ הופ והגעתי לרגאיי דרך מאיפה נובע החיבור לדאב
חבר'ה ישראלים ,פישי ,צ'ולו ,סילברדון .תיקלטתי קצת במסיבות ורגאיי?
רגאיי בתקופת הצבא .אני אוהב רגאיי באותה מידה שאני אוהב היפ
הופ .יש לי בקרים שאני שומע רגאיי רוטס ,ובקרים שאני שומע רק
וו טנג ואוניקס ,זה משתנה.
שאלה שצריך וראוי לשאול .בגלל שאני בא מפתח תקוה ,התחושה בתור מישהו שגדל וצמח
הזו ליוותה אותי המון זמן ,בתור נער חרוץ שעובד קשה ,וגם בתור מחוץ לתל אביב ,בשירים שלך
חייל ואחרי .המרמור ליווה אותי המון זמן .זה קשור לרצון האישי יש כמיהה לצאת מהסצינה
שלי לקבל אישור מאנשים .כי בסופו של דבר ,היום אני לא מנסה המקומית .מה דעתך לגבי
להיות חלק מברנז'ה ,לא של תל אביב ולא של המוזיקה בארץ .לא הקביעה שתל אביב היא עיר
רוצה להיות בטלוויזיה או ברדיו ,כי יש לי קהל בהופעות .זה מה של פוזה ,שיש בה הרבה הייפ
שחשוב לי .בהיפ הופ יש הרבה קבוצות של אנשים ,חברים ,אבל
לא מוצדק?
בסופו של דבר ההצלחה לא תגיע משם.
אנשים יבחרו אם לעזור לך או לא ,והתפקיד שלך ,בין אם
אתה ראפר/כתב/מבקר מוזיקה ,הוא להוכיח את הכשרון שלך
והחריצות ,ולראות תוצאות .זה יקרה איתם או בלעדיהם ,חד
משמעית .ברור שזה יותר נחמד שמכירים בך ובעבודה שלך ,אבל
45