Page 72 - ספר_עסק שחור
P. 72
פישי הגדול
מטמטם" וזה היה פשוט וואו ,זה המזרחית החדש ואני שבאתי אתה עושה מנעד גדול של
מבית עם הרבה ידע בספרות ואני קלטתי שזה פשוט מין מזרחית שירים
ולעשות את זה בחרוזים ,אני אלוף בחרוזים ,אני פשוט יכול להיות
ראפר ,למה לי להיות גאנגסטר ,אני פשוט זמר של גאנגסטרים זה
פשוט מדהים ,אני הערצתי אותם בטירוף ,אני וחבר שלי הינו די ג'יים
במועדון מזרחי ,אז אני היית שם את "בסבוסה די" של שריף זה
היה להיט וכל מיני כזה ג'ורג' בר שהיה לו טרבוקות הייתי מאלתר
כמו סילברדון ונייג'ל האדמו"ר וזה פשוט הטריף את המועדון שבו
אני הייתי מתקלט שבו הערסים הפכו אותי לזמר שלהם שקבוע
במועדון .הגעתי לסווטו כי סיפרו לי שזה מועדון שמנגנים דנסהול
ורגיי שם פגשתי את צ'ולו ,ודאדי Gואת גיל בורשטיין והם ממש
התלהבו מזה .בורשטיין שהפיק בפועל את "חומוס מטומטם" של
האדמו"ר וצ'ולו שהיה חבר ממש טוב של סילברדון הם מאוד
מאוד התלהבו מזה שיש מי שלקח את זה ברצינות ואפילו לקח
את זה יותר מידי ברצינות .כי הייתי רב איתם ממש שזה לא יכול
להיות שזה יהיה רק סצינה קטנה אלא חייב להיות בכל המדינה
ואף אחד לא האמין בזה ואני הייתי פשוט הולך כל פעם וכל מועדון
בישראל ,הייתי מציף את הקטע הזה ,מה שהדליק אותי גם שזה
איפשר לעשות שירי מחאה ואני בא מבית שאמא ואבא שלי היו
מהפעילים במחאה המזרחית החברתית "הפנתרים השחורים"
והטריף אותי שכאילו שיכול להיות אפילו ג'אנר מוזיקלי שיכול
לשרת את המהפיכה המזרחית .אמא שלי היתה בין האמהות החד
הוריות הראשונות של ישראל ,היא לימדה אותי להיות מחוץ לעדר
ומחוץ לקופסא .כל הסיפור פשוט התאים לי ,זה נראה לי באופן
טבעי ,הרגשתי שאלוהים מדבר דרכי ,זה היה כאילו אלוהים קורא
לי לעשות את הדבר הזה .ככה זה בעצם התחיל ,בשנה הראשונה
שלי 1993/4היה לי בערך 300הופעות ,שברובם חטפתי בקבוקים
וביצים ואבנים ועגבניות ובוז ומה שאתה לא רוצה .אבל ערב ערב
הייתי הולך לדיסקוטקים וברים ופאבים ומועדוני קריוקי ,בכל מקום
שהייתי יכול לשיר הייתי שר שיר אחד או שניים .אם זה לא היה
היפ הופ הייתי על האוס ומזרחית וכל דבר שיש ,אז זה היה פחות
רלוונטי הביטים כמו שהיה רלבנטי הסטייל של השירה שזה היה
מאוד חדשני.
היו לי איזה 5,6שירים שאותם למדתי בעל פה היה לי סקיצות של
טקסטים אבל דאדי Gהיה יושב איתי על השירים שהשמעתי לו
בסווטו הוא ועוד כמה חברה מהכיתה שלי אמרו שהם אוהבים 5
72
