Page 59 - 24322

‫להוביל‪ ,‬לגלות‪ ,‬לחוות להוביל‪ ,‬לגלות‪ ,‬לחוות להוביל‪ ,‬לגלות‪ ,‬לחוות להוביל‪ ,‬לגלות‪ ,‬לחוות‬ ‫מענייןבמגדלים‬

‫העכביש‬
‫והצל‬

‫סיפור לקראת יום השואה‬

‫>>רנה שיפוני‪ ,‬דיירת הבית בגני תקווה‬

‫נרצחו על ידי הקלגסים והיא נותרה בידיהם כפיקדון‪.‬‬ ‫לפני כמה שבועות ביקרתי את הראל‪ ,‬הנין שלי בן ה‪,8-‬‬
‫הם גם דאגו לקעקע מספר על ידה‪ .‬במחנה הריכוז בו‬ ‫ילד חכם ומקסים‪ .‬ישבנו מכורבלים במיטתו וקראנו‬
‫נשארה ללא הוריה‪ ,‬דורה הייתה אמורה לחלוק דרגש‬ ‫סיפורים‪ .‬הוא גם וידא שהדלת נעולה‪ ,‬למנוע מאחותו‬
‫עם אישה מבוגרת ממנה‪ .‬אותה אישה סירבה לשכב‬
‫לידה באמרה‪“ :‬אני יצאנית מלוכלכת‪ ,‬לא אשכב ליד‬ ‫השובבה להיכנס ולהפריע לנו‪.‬‬
‫נערה טהורה‪ ”.‬במקום לשכב על הדרגש‪ ,‬האישה שכבה‬ ‫פתאום אמר לי‪“ :‬סבתא‪ ,‬אני רוצה שתספרי לי סיפורים‬
‫מהראש‪ ,‬כמו שסיפרת לאמא שלי כשהייתה קטנה”‪.‬‬
‫על הרצפה הקרה‪.‬‬ ‫לא התקשיתי לזכור את שסיפרתי לאימא שלו‪ ,‬מהראש‪,‬‬
‫הגיע היום בו העלו את דורה ורבים אחרים לרכבת‬ ‫כשהייתה קטנה‪ .‬סיפרתי לה סיפורים שהיו קרובים‬
‫לאושוויץ‪ ,‬למשרפות‪ .‬בקרון הרכבת‪ ,‬דורה עמדה‬ ‫לליבי‪ .‬תמיד אהבתי את האגדות מספרו של ביאליק‬
‫בפינה חשוכה‪ ,‬קפואה מפחד וקור נוראי‪ .‬כאשר ציוו‬ ‫“ויהי היום”‪ .‬אגדות על דויד המלך‪ ,‬על שלמה המלך‪,‬‬
‫על כולם לרדת מהרכבת‪ ,‬דורה לא שמעה ולא ראתה‪.‬‬
‫היא התאבנה על מקומה בפינת הקרון‪ ,‬בין הצללים‪.‬‬ ‫סיפורים מוכרים בעיבוד נפלא‪.‬‬
‫מקץ דקות ארוכות‪ ,‬הקרון חזר לנוע‪ .‬דורה חזרה‬ ‫סיפרתי להראל כמה סיפורים שזכרתי והוא בלע את‬
‫לשמוע ולראות‪ .‬היא התבוננה סביבה והבינה שהיא‬ ‫המילים בשקיקה‪ .‬כשסיימתי את הסיפור על דוד המלך‬
‫לבדה בקרון המתרחק מאושוויץ אל החופש‪ ,‬אל סוף‬ ‫והעכביש ‪ ,‬הראל שאל אם זה יכול לקרות גם לו‪ ,‬שיקרה‬
‫המלחמה‪ .‬הרוצחים לא הבחינו בה כי הצל שמר עליה‪,‬‬ ‫מן דבר כזה שבדיוק ברגע של סכנה‪ ,‬משהו ישמור עליו‬
‫והסכנה תעבור‪ .‬הוא רצה לדעת אם זה רק בסיפורים‬
‫כמו שהעכביש שמר על דוד המלך‪.‬‬ ‫או שזה יכול לקרות באמת ‪ -‬לו‪ ,‬לאחותו‪ ,‬לאבא או‬
‫עניתי להראל מבלי להיכנס לפרטים‪“ :‬כן‪ ,‬זה יכול‬
‫להיות”‪ .‬עיניו נפערו לרווחה‪“ :‬גם לי יכול להיות כזה‬ ‫לאימא שלו‪.‬‬
‫נס?!” אמר ושתק‪ .‬ראשו צנח על הכרית‪ ,‬עף בדמיון‪...‬‬ ‫השתתקתי למשמע השאלה‪...‬ומיד עלתה בעיני רוחי‬
‫דורה עלתה ארצה‪ ,‬שינתה את שמה לדבורה‪ ,‬נישאה‬
‫דמותה של דורה‪ ,‬חברתי הטובה משכבר הימים‪.‬‬
‫לסא”ל כפטל‪ ,‬חבר טוב של בעלי וילדה בת‪.‬‬ ‫דורה חיה את ‪ 14‬שנותיה הראשונות בוורשה‪ .‬היא הייתה‬
‫עד יומה האחרון הייתה תמיד אופטימית‪ .‬לעולם לא‬ ‫בת יחידה ומאוד אהובה על הוריה שהרעיפו עליה‬
‫התלוננה ותמיד תמיד קיבלה את אורחיה עם חיוך רחב‬ ‫מכל טוב‪ .‬ברגע אחד נתלשה דורה מתוך חייה הטובים‬
‫ונלקחה עם הוריה למחנה ריכוז אחד ומשם העבירו‬
‫ומאושר‪.‬‬ ‫אותם למחנה ריכוז השמדה אחר‪ .‬הוריה של דורה‬

‫מעניין במגדלים | ‪61‬‬