Page 14 - Step and repeat document 1
P. 14

‫כרמי גילון ויוסף שביט‬

      ‫"וכל השנים האלה במגזר הערבי? זה בוודאי שוחק מאוד‪".‬‬
                                ‫"לא‪ ,‬מילאתי גם תפקידי מטה‪"...‬‬
                                                    ‫"מה למשל?"‬

‫נירה היססה‪ .‬נראה לה שנפלה לתוך מלכודת שגוטמן טמן לה‪.‬‬
‫הוא כנראה חשד בי מלכתחילה‪ ,‬אמרה לעצמה‪ ,‬ועכשיו הוא מנסה‬
‫למשוך אותי בלשוני‪" .‬תפקידים מבצעיים שונים‪ ",‬אמרה לאחר היסוס‬

                                     ‫קצר‪ ,‬נמנעת מלפגוש את מבטו‪.‬‬
‫"אני רואה שלא משעמם לך בחיים‪ "...‬גוטמן העיף מבט בשעונו‪.‬‬
‫"היועץ המשפטי שלכם מתעכב‪ ,‬ואני לא רוצה לגזול מזמנך‪ ",‬אמר‪,‬‬
‫"נראה לי שנוכל להסדיר את כל העניינים המשפטיים גם ללא‬
‫נוכחותך‪ ".‬הוא הושיט לה את ידו‪" ,‬שמחתי להכיר אותך‪ .‬בהצלחה‬

                                             ‫במבצע החשוב שלכם‪".‬‬

‫לאחר שסגרה מאחוריה את הדלת‪ ,‬הורה גוטמן למזכירתו לקבוע לו‬
              ‫פגישה עם המפכ"ל‪" .‬תגידי למזכירה שלו שזה דחוף‪".‬‬

      ‫"הוא מחכה לך עכשיו‪ ",‬הגיעה התשובה כעבור כמה דקות‪.‬‬
‫גוטמן חצה את הפרוזדור ועצר לפני דלת זכוכית אטומה‪ .‬היא‬
‫נפתחה לאחר שהזדהה באינטרקום‪ .‬לשכתו של מפכ"ל המשטרה‬
‫האזרחית‪ ,‬רב־ניצב איתן רונן‪ ,‬שכנה בקצה המתחם המבודד‪ ,‬הרחק‬
‫מן המשרדים שבהם ישבו שוטרים חובשי כיפות מול מחשבים‪ .‬החדר‬
‫רחב הידיים נעדר כל סממן אישי‪ .‬הריהוט היה בסיסי‪ ,‬בדומה למשרד‬
‫ממשלתי רגיל‪ .‬סמוך לקיר‪ ,‬מאחורי שולחן העבודה העירום של רונן‪,‬‬
‫ניצבו זה בצד זה דגל המדינה ודגל תכלת עטור בסמל המשטרה‬
‫האזרחית‪ .‬מעליהם היתה תלויה תמונת דיוקן של הרב אברהם יצחק‬
‫הכהן קוק‪ ,‬מאבות הציונות הדתית‪ .‬באחת הפינות עמד עציץ פלסטיק‬
‫ובו פילדנדרום שנזקק בדחיפות להשקיה‪ .‬הרל"ש‪ ,‬סגן־ניצב עטור זקן‬
‫שנלווה אל גוטמן‪ ,‬נטל לעצמו כיסא‪ ,‬אבל לפני שהספיק לשבת אותת‬

                                                     ‫לו איתן לצאת‪.‬‬
‫"תתחיל לדבר‪ ,‬חנן‪ ",‬אמר רונן כשנותרו לבדם‪ .‬הופעתו המוקפדת‬

                                ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19