Page 40 - Step and repeat document 1
P. 40

‫כרמי גילון ויוסף שביט‬

‫שהתקבלה כעבור דקות ספורות‪ ,‬היתה צפויה‪ :‬שתי המכוניות הן של‬
                                                 ‫המשטרה האזרחית‪.‬‬

‫בן־שושן חכך בדעתו מה לעשות‪ .‬ייתכן שלא רק נירה נחשפה‬
‫לרונן ולאנשיו‪ ,‬אלא גם שותפי סוד אחרים‪ .‬לכן לא מן הנמנע שאף הם‬
‫נתונים למעקב‪ .‬מכיוון שהסובארו שוטטה בשכונת מגוריו של ראש‬
‫השב"כ‪ ,‬הוא לא שלל את האפשרות שהם מתחקים אפילו אחר ברקן‪.‬‬
‫ככל שחשב על כך נראתה לו האפשרות הזאת סבירה יותר‪ .‬על אף‬

          ‫השעה המאוחרת‪ ,‬החליט לחזור אל ברקן כדי לעדכן אותו‪.‬‬

‫המאבטח בשער הודיע לראש השב"כ על הביקור הלא צפוי‪ .‬עד‬
‫שברקן יצא לקבל את פניו‪ ,‬שאל בן־שושן את המאבטח אם הבחין‬

                ‫בתנועה חשודה ברחוב בעת שהיו בפגישה עם ברקן‪.‬‬
‫"היה משהו שנראה לי חשוד בהתחלה‪ ",‬ענה המאבטח בהיסוס‪,‬‬
‫"כמה דקות אחרי שנכנסתם לבית‪ ,‬ראיתי מכונית סובארו אפורה חונה‬
‫בקצה הרחוב‪ .‬ישבו בה שני אנשים‪ .‬התקשרתי למוקד ומסרתי את‬
‫המספר שלה‪ .‬כשאמרו לי שהיא שייכת למשטרה האזרחית‪ ,‬הבנתי‬

                                                      ‫שהכול בסדר‪".‬‬
‫"שכחתי משהו בחדר העבודה שלך‪ ",‬אמר בן־שושן לברקן‪,‬‬
‫שהצטרף אליהם לבוש באימונית‪ ,‬והתנצל על השעה המאוחרת‪.‬‬

            ‫הקריצה שליוותה את דבריו נעלמה מעיניו של המאבטח‪.‬‬
‫"עזוב‪ ,‬גדעון‪ .‬לא ינום ולא יישן שומר ישראל‪ ",‬ברקן הבליע‬
‫פיהוק בכף ידו‪" ,‬באמת שמתי לב ששכחת משהו‪ .‬אם טרחת לחזור‬

     ‫באמצע הלילה‪ ,‬זה כנראה חשוב מאוד‪ .‬בוא תיכנס וקח את זה‪".‬‬
‫על המכתבה בחדר העבודה היה מונח הספר "אחים יקרים — קורות‬
‫המחתרת היהודית"‪ ,‬שכתב חגי סגל‪ ,‬אחד מעצורי המחתרת שב־‪1984‬‬

        ‫תיכננה לפוצץ את כיפת הסלע‪ .‬הספר לא היה שם קודם לכן‪.‬‬
‫"לאן הגענו‪ ",‬אמר ברקן בחירוק שיניים לאחר שהאזין בדומייה‬
‫לדיווח של בן־שושן‪" ,‬צוות עיקוב מתצפת על ביתו של ראש השב"כ‪.‬‬

              ‫לך תדע אם הם לא החדירו סוכנים גם לתוך השירות‪".‬‬

                                ‫‪40‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45