Page 63 - Step and repeat document 1
P. 63

‫סוד אכזר‬

‫הטלפון שלו‪ .‬אישה שהזדהתה כרעייתו של ראש השב"כ הזמינה אותו‬
‫לבוא עם נירה לביתם בשמונה בערב‪" .‬להתראות‪ ",‬אמרה בטון חביב‬

                  ‫לפני שהספיק להגיב‪" ,‬אשתך יודעת את הכתובת‪".‬‬
‫סמי נזכר בזר הוורדים המרשים ששלח לו ראש השב"כ הקודם‪,‬‬
‫ארנון הלפרין‪ ,‬כמחוות פיוס על שעות העבודה הארוכות של נירה‪.‬‬
‫בזיכרונו נחרט משפט אחד מתוך הכרטיס שצורף לזר‪" :‬אני יודע היטב‬
‫מהו המחיר שאתה ובני משפחתך נאלצים לשלם כדי שמדינת ישראל‬
‫תיהנה משירותיה של נירה"‪ .‬אז השיגה אותה אמירה את מטרתה‪.‬‬

     ‫הפעם‪ ,‬גמר אומר בלבו‪ ,‬לא תועיל התערבותו של ראש השירות‪.‬‬
‫נירה שמעה על ההזמנה הזוגית מבעלה ונשבעה לו שלא ידעה על‬
‫כך‪ .‬החרדה לשלומה הדירה שינה מעיניה‪ .‬כמעט כל אדם שהתהלך‬
‫בקרבתה ברחוב נראה לה מתנקש פוטנציאלי‪ .‬היא חיפשה לשווא‬
‫דרך ליידע את בעלה כי חייה נתונים בסכנה בלי לגלות לו את מקור‬

          ‫הסכנה‪ .‬ראש השב"כ‪ ,‬קיוותה‪ ,‬ידע לעשות זאת טוב ממנה‪.‬‬

‫הנסיעה מירושלים לנווה מגן במכוניתה של נירה ("את לא משלמת‬
‫על הדלק‪ ",‬אמר סמי כשהתכוונה להיכנס למכונית שלו) עברה בשקט‬
‫מתוח‪ .‬סמי חשד שהיא ביקשה את עזרתו של ברקן‪ ,‬וכך העמידה‬
‫אותו בפני מצב שיקשה עליו להתמודד איתו‪ .‬הוא לא אמר לה את זה‬
‫במפורש‪ ,‬אבל התנהלותו העידה על כך בבירור‪ .‬באווירה זו‪ ,‬אמרה‬
‫לעצמה נירה‪ ,‬מוטב לשתוק‪ .‬שניהם לא הבחינו במכוניות העיקוב‬
‫שליוו אותם מלפנים ומאחור לכל אורך הדרך‪ ,‬גם לא באבטחה‬

                                                ‫הסמויה של השב"כ‪.‬‬

‫"אני תמיד שמח לפגוש בני משפחה של עובדי השירות‪ ",‬אמר ברקן‬
‫ולחץ בחוזקה את ידו של סמי אלקלעי‪" ,‬אבל הייתי מעדיף‪ ,‬כמובן‪,‬‬

                                    ‫לעשות את זה בנסיבות אחרות‪".‬‬
‫ברקן הוליך את אורחיו לסלון‪ ,‬הציע להם להתרווח בכורסאות‬
‫והתיישב מולם על הספה‪" .‬אשתי התכוונה להכין לנו ארוחת ערב‬

                                ‫‪63‬‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68