Page 76 - Step and repeat document 1
P. 76
כרמי גילון ויוסף שביט
מפקדי המחוזות .הוא ביקש את סליחתם ויצא לחדר הסמוך" .לאן
נסע הטנדר?" שאל.
הקצין מעברו השני של קו הטלפון שתק.
"אני מקווה שהם עוקבים אחריו ",דחק בו רונן.
"למיטב ידיעתי ,לא ...הם לא קיבלו הוראה"...
"אידיוטים!" התרתח רונן" ,אל תסירו את העיניים מהבית ותעדכנו
אותי בכל התפתחות".
הדיווח הבא הגיע רק בשמונה בערב :מכונית סטיישן אספה את
בני הזוג אלקלעי עם שלושת ילדיהם .הם היו מצוידים במזוודות.
"הם נוסעים בכביש אחת .שני צוותים עוקבים אחריהם ",הרגיע אותו
הקצין התורן.
הדיווחים השוטפים נמשכו ברצף" :הם נכנסו למחלף נתב"ג...
נוסעים לכיוון טרמינל שלוש ...הגיעו לטרמינל ...ירדו עם המזוודות
ונכנסו פנימה".
שני צעירים חובשי כיפות עקבו אחר בני משפחת אלקלעי בתוך
הטרמינל .הם לא הבחינו בצמד מאבטחי השב"כ שנבלעו בתוך הקהל
הרב" .הם הצטרפו לתור ליד הדלפק של טיסת 'אל על' לניו יורק",
התבשר רונן כעבור דקות אחדות.
העוקבים נאלצו להיפרד מהם ליד שער היציאה .תעודות השוטר
שהציגו לאיש הביטחון לא סיפקו אותו .מאבטחי השב"כ ,שהיו
מצוידים בתעודות של עובדי נתב"ג ,עברו ללא כל קושי .הם השגיחו
על בני הזוג אלקלעי ושלושת ילדיהם עד כניסתם למסדרון השרוול
המוליך לפתח המטוס.
בלילה ,כשהתהפך חסר מנוחה במיטתו ,ניסה רונן לשווא למצוא
הסבר הגיוני לעזיבתה הפתאומית של משפחת אלקלעי .השעות
חלפו באיטיות מורטת עצבים .בשש בבוקר ,עדיין ער לחלוטין ,הוא
התרומם בכבדות מהמיטה וטילפן אל אברהם קראדי.
"התכוונתי להתקשר אליך היום ",אמר קראדי בקול מנומנם לפני
76
