Page 82 - Step and repeat document 1
P. 82

‫כרמי גילון ויוסף שביט‬

‫יתנפץ‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשמועצת שרי התורה מכתיבה יותר ויותר את אורח‬
                      ‫החיים במדינה‪ ,‬הם לא ייקחו את הסיכון הזה‪".‬‬

       ‫"יש בזה משהו‪ "...‬אמרה נירה‪ .‬היא לא נשמעה משוכנעת‪.‬‬
‫"כך‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬אני רואה את הדברים מרחוק‪ .‬מעניין אותי‬

                   ‫לשמוע איך את הרגשת במציאות החדשה הזאת‪".‬‬
‫"כמו פראיירית‪ .‬פגעו בחופש האזרחי שלי‪ .‬נאלצתי לשלוח את‬
‫הילדים למערכת החינוך הדתית‪ ,‬שמקבלת תקציבי ענק ובוחנים את‬
‫אורח החיים שלנו‪ .‬בשבתות הרגשתי כמו אסירה במדינה שלי‪ .‬הכול‬
‫סגור‪ .‬תרבות הפנאי שלי נפגעה‪ .‬קשה לחיות עם התחושה שאנחנו‪,‬‬

  ‫החילונים‪ ,‬הפכנו לאזרחים סוג ב'‪ .‬בקיצור‪ ,‬אין אופק‪ ...‬אין עתיד‪".‬‬
                           ‫"היה לך קשר עם המחלקה היהודית?"‬

‫"לא באופן ישיר‪ .‬מדי פעם פגשתי כמה מהם בחדר האוכל במטה‬
                                                            ‫המרחב‪".‬‬

                                              ‫"מה שמעת מהם?"‬
‫"לא הרבה‪ .‬הם שומרי סוד‪ ,‬כפי שהייתי גם אני‪ .‬אני יודעת רק‬
‫שהטיפול בפענוח הפיגועים בכנסיית המולד‪ ,‬בכפר מע'אר ובבית‬
‫הכנסת הרפורמי הועבר ליחידות לסיכול טרור ערבי‪ .‬הם גם לא‬
‫מתעסקים כבר עם נוער הגבעות משום שכל המאחזים שלהם קיבלו‬

                                        ‫מעמד של יישובים חוקיים‪".‬‬
‫"היית מוכנה לעשות משהו לשינוי המצב האומלל הזה?" הלפרין‬

                                                   ‫דיבר בטון ענייני‪.‬‬
‫השאלה הישירה הפתיעה את נירה‪" .‬מותר לי לקרוא לך ארנון?"‬

               ‫שאלה בהיסוס‪ ,‬מנסה לחמוק מהשאלה ולהרוויח זמן‪.‬‬
‫"שמתי לב שאת לא פונה אלי בשמי‪ .‬איזו שאלה? אני הרי כבר‬

                                                     ‫לא הבוס שלך‪".‬‬
       ‫"נכון‪ ...‬אני מתחילה לחשוב שיש לך רעיונות מהפכניים‪".‬‬
‫"תמיד היית מבריקה‪ .‬באמת יש לי כמה מחשבות‪ ",‬החיוך שליווה‬
‫את המחמאה היה קצר‪" ,‬אבל אני עומד בפני דילמה קשה‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫אני מאמין בשלטון החוק‪ .‬מצד שני‪ ,‬ברור לי שהשלטון הנוכחי‪,‬‬

                                ‫‪82‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87