Page 4 - Step and repeat document 1

‫ערב מתן תורה תשפ"ג‬ ‫בס"ד‬

‫הקדמה‬

‫הנה אנו זוכים להביא לפני אחינו בית ישראל‪ ,‬הלומדים‪ ,‬הרבנים ומחברי הספרים‪ ,‬את הכרך הכ"ה של 'טור ושולחן ערוך אוצרות‬

‫ספרד'‪ ,‬מחלק יורה דעה‪ ,‬ח"ו‪ ,‬על דיני מאכלי גוים והכשר כלים‪ ,‬מסימן קיב‪ ,‬עד לסימן קכב‪ ,‬ועד בכלל‪ .‬טהרת השלחן היהודי‪,‬‬

‫מבוססת על שמירת פרטי ההלכה‪ ,‬במאכלים המותרים‪ ,‬וקדושת ישראל היא‪ ,‬בהקפדה בכל דיני המותר והאסור‪ ,‬במאכלות‬

‫אסורות‪ .‬עם השינויים כיום בפרטים רבים בדרך הבישול‪ ,‬יש השלכות רבות בהלכה ובתוצאה‪ ,‬אם הדבר מותר או אסור‪ .‬רבים‬

‫יוצאים מביתם לצורך מסחר‪ ,‬ויש שאינם יודעים‪ ,‬שגם אם יש לדג סנפיר וקשקשת‪ ,‬אינם יכולים לאכול אותו במסעדה של גוי‪ ,‬כי‬

‫הכלים שם אינם כשרים‪ .‬ובאותם כלים מבשלים במסעדה מאכלות אסורות‪ ,‬פרט לעצם האיסור של בישול גוי‪ ,‬שחז"ל אסרו כדי‬

‫שלא יתקרב היהודי לגוי‪ ,‬וישא גויה‪ .‬וכן מחשש שמא יאכילנו דבר טמא‪ .‬זכה דורינו‪ ,‬שגם סוחרים ובעלי מקצוע‪ ,‬קובעים שעות‬

‫רבות מידי יום ללמוד בעומקה של הלכה‪ ,‬החומר שבספר זה יכול לסייע להם לברר את הדינים הנחוצים לכל אחד מישראל‪ ,‬הן‬

‫בבתי מלון ובמסעאדובנתישצבדהקם עובדי המטבחאאביננים ישההוםדים‪ ,‬ואפילו בישיאבבורתה‪ ,‬ים ישגפלועלים גוים במטבבגחד‪,‬יויששששאלה גם לגביחהלכקוליםש‪,‬ל יוסף‬

‫שאולי השתמש רב׳היםשוהעגהויבסליסבשל לעצמו‪ ,‬ארו׳ אבבדרבהרם פטרמץא‪ ,‬או שהכלירנ׳אאסברהכםשהכביהןשל אפילו לרע׳צשמולמדהבשרמטאהמואר‪ ,‬מצד שבלרע׳ יהוסכףליאמאדו‬
‫טעם של בישולי גויי זם‪.‬צ״כלמו כן שאלות רבות מזתצ״עולררות עם הנכרים‪ ,‬המזסציי״לעים בבית ישראל לזקןזוצ״חוללה‪ ,‬ועליו כל צרכי הבזיצ״תל‬

‫מקום שמואל‬ ‫מעיני ישועה‬ ‫מנהגי מצרים‬ ‫לשון לימודים‬ ‫כולל המטבח‪ .‬לי לישועה‬
‫בכרך זה כדרכנו‪,‬ר׳ה יבשאונעוהאהלתוימפרשי הטוש"ר׳ע‪,‬בורגזיםליפ יסעקביץתשובות משור׳תיו"םםטורבביםש‪,‬רואכלן מדברי ג"ע רפ׳ יאשרועההדוהרכהמןרן עובדיה יורס׳ףשזמצו"אלל‪,‬אשכנזי‬
‫שמכל ספריו‪ ,‬הבאנו זאצ״תלפסקי ההלכות‪ .‬זצ״ל זצ״ל זצ״ל זצ״ל‬

‫כבר כתבנו בהקמדמשופתטשכלתוחבלקים קודמים‪ ,‬פשאהתכנהסננוגבכמה תשובות משורתבי"דםגןשל גדולי חכמירהמאתשכשנזמיוםאבלדור האחרוןש‪,‬וללחנמורושתל אברהם‬

‫ששו"ע זה מטרתרו׳ אלבמרלהםא פאינתסוהחסר מדברי ר׳א נבוסיתםינגובראיבותינו הספרדים‪,‬ר׳ויזצאחקת העלוקיב שיש דיוניםר׳בסשפמורואלת אהג׳ישנוי"ת‪ ,‬שלא כתר׳בואבברההםם הכהן‬
‫חכמי הספרדים‪ .‬כי שזצא״ללות מסויימות התעוררוזצב״אלרצות האשכנזים‪ ,‬כיוםזכצו״ללנו נחשפים לשאלות אזצלו״‪,‬לששייכים לגבי כל ימצקחוקים‪.‬זצ״ל‬

‫פבאיסהלקעוירוםלתאמעתהויליךנחוס"פמברכנשיאולסיראםולרצאיוולןת‪.‬ציםו‪,‬לרןש׳‪.‬מלההואירחככובןהןהרןתיהחאזםששצסב״כרמרללגותההלץעבםימרעמירילןןגררביבאיכנשולגעהושרכב׳רריד‪,‬שויכזסםיהכצףיםיד״ווילמוסשסלעףלףטבזיארצנ"רכל‪,‬אתתבשולשעאאלנילירד׳תתיון‪.‬רשהחהלגרמכמסםיהבחןמםזכוזתחצךבצי"״כרחללשוה‪.‬ניןאכתבלהותכבלד‪,‬באורשיפמןוה‪,‬ברגאבםיר׳םבבתןורשבפורציו"אזשווןלצתת"״זבלעיצאאור"זמדלהלו"‪,‬תגווצבהצדייואו"נרייתךם‪,‬‬

‫רבים מעשיים‪ ,‬היכולים לסייע ללומד לברר את שאלותיו‪ ,‬וכמו כן לא יהא ספר זה במעלה פחותה משאר ספרי חכמי דורינו‬
‫הצעירים‪ ,‬שאנו מביאים מפסקיהם‪ .‬אין זה אומר שניתן לסמוך על כל ספר המופיע בציו"ת‪ ,‬ומטרת הציון לחיבורים אלו להקלת‬
‫החיפוש והעיון‪ .‬הערה זו אינה מתייחסת לכרך א' של אור לציון‪ ,‬שכל העולם יודע‪ ,‬שהוא מכתב יד קודשו של המחבר זיע"א‪ .‬וכל‬

‫עולם התורה מכיר ויודע את גודלו ועומקו בתורה‪ .‬אין הוא זקוק חלילה‪ ,‬שנפאר ונשבח אותו‪.‬‬

‫מקובל לחשוב שמנהגים ופסקים על פי הקבלה‪ ,‬שייכים יותר לסדר תפלה ובדיני שו"ע אורח חיים‪ .‬מתברר כאן שגם בחלק יורה‬

‫דעה‪ ,‬אנו נפגשים בפסקים שונים על פי הסוד‪ .‬ויש בציוני תשובות בחלקי השו"ע שביו"ד‪ ,‬ציטוטים מחיבורים שפסקיהם אינם רק‬

‫על פי הפשט‪ ,‬אלא יש בהם חששות לדברי האר"י‪ ,‬וכוללים גם איסור לפי הקבלה‪ ,‬כמו לדוגמא‪ :‬בא"ח )למשל לגבי קפה של גוי‪,‬‬

‫שהאר"י אסר‪ ,‬והבא"ח לא היה יכול להורות כמותו‪ ,‬מצד שהאנשים לא יקבלו איסור בזה(‪ .‬הגר"ם אליהו‪ ,‬ואול"צ )למשל בעניין‬

‫אכילת פת פלטר‪ ,‬המותרת בתנאים לפי ההלכה‪ ,‬ואילו להאר"י אסור‪ .‬באול"צ אסר באופן גורף(‪ .‬גם פסקים הנובעים מדברי‬

‫חלום‪) ,‬כמו המעשן סיגריה ביו"ט‪ ,‬או המדליק סיגריה מנר חלב‪ ,‬וכן בהיתר דג ברבוטא‪ ,‬שלא כהחלום שהיה נשמע ממנו לאיסור‪,‬‬

‫חסד לאלפים‬ ‫זכרון לראשונים‬ ‫זכור לאברהם‬ ‫זבחי צדק‬ ‫עיין נודע ביהודה בית הראה‬
‫)מה"ת יו"ד סיר׳מןשלמ(ו‪,‬אולנופפלותריצנוטפייןם בירדוגור)׳יוע"בדדיאגל‪,‬לו(ה‪,‬סולגמךבי הארבה רש׳אאסבררההםאאולרקלהעחייים הקדוש )רו׳עימיןשהבזגהאלינבטיי"א ח"י‪ ,‬יו"ד רס׳יאמןלינעזחר פאפו‬
‫באריכות(‪ .‬או פסקיםזצע״"לפ שו"ת מן השמים‪ ,‬שזהצפ״ולסקים בכללותם כתבו זשצ״אלין לסמוך על פסקיו‪ ,‬לזאצ״ללקולא ולא לחומרא‪ .‬כזבצ״רל‬

‫צאיילנותמיצובייחנייבםורבר'׳צימרויוחנייסמפיףתהם נעשלוסדילביוםוביתס‪.‬צףח'‪,‬אקולשםאיןשהאוררהאר׳ומעניתםהה‪,‬וגאדיכהלועאאםרמשגכ׳כחיינכיזליהבןו‪,‬תוכלודלבלריתלה נפרמ׳ויהסדרריפקיאחמםלכצכאמריהליםרלם‪,‬ן‪ ,‬ואיהננוםהגמחבויכיר׳לבישאםולנוורלםנהחוההוכשתגיהולןוללשפםויפליהאהלקקבבללה‪.‬ה‪,‬ובהכריללרפנ׳וראאהיטליניםםשהולוחזםן‬

‫משועבדים לחומרפולתא‪,‬ג׳יכזדצ״בלרי החיד"א המובאי זםצ״שלם בספרי‪ ,‬שיש לאבןדםשמלעועןלזוצ״תלבמעלות דרך השזםצ״ללפי הסדר‪ ,‬ואין לו לק זפוצ״ץל‬

‫לעשות חומרות יותר מהראוי לו‪ ,‬ובכלל אין לאדם להחמיר בפני אחרים‪ ,‬גם יזהר מגאווה על חומרותיו‪ ,‬וכל שכן שלא להחמיר‬
‫שר׳עהוקדנארייאנולההגטדי״רכנןטי)למשל אשרת׳וצואיברלורדהריםוהגוכאהטססינףמיויוכים על שולחנרו׳ק(‪.‬ימהועחודדאסלרעלתאיה שם את‬ ‫ולהאןדשםנרג׳למערינרטםןפשפאהלהללזהמיצבים״עקלםתליבהקוחןמימירדובגתילו‪,‬ל‬
‫על אחרים‪ ,‬הן בהוראה‬
‫קודםזצש״ילתחיל במנהגי חומרותזוצ״בלמנהגים לפי דרך הקבלזצה״‪,‬לושלא נאמרו‬ ‫אזהרת החיד"א‪ ,‬שיש‬

‫דברים אלו אלא למצניעיהן‪.‬‬

‫כמה פרטים שיש בהם דיונים על פי הסוד‪ ,‬בנושא בישולי גוים‪.‬‬
‫א‪ .‬האר"י חידש‪ ,‬שיש איסור בישולי גוים‪ ,‬גם במה שעולה על שולחן שרים‪ ,‬לא נאמר כך בגמרא‪ ,‬רק מה שעולה על שולחן מלכים‬