Page 4 - Step and repeat document 1
P. 4
ערב מתן תורה תשפ"ג בס"ד
הקדמה
הנה אנו זוכים להביא לפני אחינו בית ישראל ,הלומדים ,הרבנים ומחברי הספרים ,את הכרך הכ"ה של 'טור ושולחן ערוך אוצרות
ספרד' ,מחלק יורה דעה ,ח"ו ,על דיני מאכלי גוים והכשר כלים ,מסימן קיב ,עד לסימן קכב ,ועד בכלל .טהרת השלחן היהודי,
מבוססת על שמירת פרטי ההלכה ,במאכלים המותרים ,וקדושת ישראל היא ,בהקפדה בכל דיני המותר והאסור ,במאכלות
אסורות .עם השינויים כיום בפרטים רבים בדרך הבישול ,יש השלכות רבות בהלכה ובתוצאה ,אם הדבר מותר או אסור .רבים
יוצאים מביתם לצורך מסחר ,ויש שאינם יודעים ,שגם אם יש לדג סנפיר וקשקשת ,אינם יכולים לאכול אותו במסעדה של גוי ,כי
הכלים שם אינם כשרים .ובאותם כלים מבשלים במסעדה מאכלות אסורות ,פרט לעצם האיסור של בישול גוי ,שחז"ל אסרו כדי
שלא יתקרב היהודי לגוי ,וישא גויה .וכן מחשש שמא יאכילנו דבר טמא .זכה דורינו ,שגם סוחרים ובעלי מקצוע ,קובעים שעות
רבות מידי יום ללמוד בעומקה של הלכה ,החומר שבספר זה יכול לסייע להם לברר את הדינים הנחוצים לכל אחד מישראל ,הן
בבתי מלון ובמסעאדובנתישצבדהקם עובדי המטבחאאביננים ישההוםדים ,ואפילו בישיאבבורתה ,ים ישגפלועלים גוים במטבבגחד,יויששששאלה גם לגביחהלכקוליםש,ל יוסף
שאולי השתמש רב׳היםשוהעגהויבסליסבשל לעצמו ,ארו׳ אבבדרבהרם פטרמץא ,או שהכלירנ׳אאסברהכםשהכביהןשל אפילו לרע׳צשמולמדהבשרמטאהמואר ,מצד שבלרע׳ יהוסכףליאמאדו
טעם של בישולי גויי זם.צ״כלמו כן שאלות רבות מזתצ״עולררות עם הנכרים ,המזסציי״לעים בבית ישראל לזקןזוצ״חוללה ,ועליו כל צרכי הבזיצ״תל
מקום שמואל מעיני ישועה מנהגי מצרים לשון לימודים כולל המטבח .לי לישועה
בכרך זה כדרכנו,ר׳ה יבשאונעוהאהלתוימפרשי הטוש"ר׳ע,בורגזיםליפ יסעקביץתשובות משור׳תיו"םםטורבביםש,רואכלן מדברי ג"ע רפ׳ יאשרועההדוהרכהמןרן עובדיה יורס׳ףשזמצו"אלל,אשכנזי
שמכל ספריו ,הבאנו זאצ״תלפסקי ההלכות .זצ״ל זצ״ל זצ״ל זצ״ל
כבר כתבנו בהקמדמשופתטשכלתוחבלקים קודמים ,פשאהתכנהסננוגבכמה תשובות משורתבי"דםגןשל גדולי חכמירהמאתשכשנזמיוםאבלדור האחרוןש,וללחנמורושתל אברהם
ששו"ע זה מטרתרו׳ אלבמרלהםא פאינתסוהחסר מדברי ר׳א נבוסיתםינגובראיבותינו הספרדים,ר׳ויזצאחקת העלוקיב שיש דיוניםר׳בסשפמורואלת אהג׳ישנוי"ת ,שלא כתר׳בואבברההםם הכהן
חכמי הספרדים .כי שזצא״ללות מסויימות התעוררוזצב״אלרצות האשכנזים ,כיוםזכצו״ללנו נחשפים לשאלות אזצלו״,לששייכים לגבי כל ימצקחוקים.זצ״ל
פבאיסהלקעוירוםלתאמעתהויליךנחוס"פמברכנשיאולסיראםולרצאיוולןת.ציםו,לרןש׳.מלההואירחככובןהןהרןתיהחאזםששצסב״כרמרללגותההלץעבםימרעמירילןןגררביבאיכנשולגעהושרכב׳רריד,שויכזסםיהכצףיםיד״ווילמוסשסלעףלףטבזיארצנ"רכל,אתתבשולשעאאלנילירד׳תתיון.רשהחהלגרמכמסםיהבחןמםזכוזתחצךבצי"״כרחללשוה.ניןאכתבלהותכבלד,באורשיפמןוה,ברגאבםיר׳םבבתןורשבפורציו"אזשווןלצתת"״זבלעיצאאור"זמדלהלו",תגווצבהצדייואו"נרייתךם,
רבים מעשיים ,היכולים לסייע ללומד לברר את שאלותיו ,וכמו כן לא יהא ספר זה במעלה פחותה משאר ספרי חכמי דורינו
הצעירים ,שאנו מביאים מפסקיהם .אין זה אומר שניתן לסמוך על כל ספר המופיע בציו"ת ,ומטרת הציון לחיבורים אלו להקלת
החיפוש והעיון .הערה זו אינה מתייחסת לכרך א' של אור לציון ,שכל העולם יודע ,שהוא מכתב יד קודשו של המחבר זיע"א .וכל
עולם התורה מכיר ויודע את גודלו ועומקו בתורה .אין הוא זקוק חלילה ,שנפאר ונשבח אותו.
מקובל לחשוב שמנהגים ופסקים על פי הקבלה ,שייכים יותר לסדר תפלה ובדיני שו"ע אורח חיים .מתברר כאן שגם בחלק יורה
דעה ,אנו נפגשים בפסקים שונים על פי הסוד .ויש בציוני תשובות בחלקי השו"ע שביו"ד ,ציטוטים מחיבורים שפסקיהם אינם רק
על פי הפשט ,אלא יש בהם חששות לדברי האר"י ,וכוללים גם איסור לפי הקבלה ,כמו לדוגמא :בא"ח )למשל לגבי קפה של גוי,
שהאר"י אסר ,והבא"ח לא היה יכול להורות כמותו ,מצד שהאנשים לא יקבלו איסור בזה( .הגר"ם אליהו ,ואול"צ )למשל בעניין
אכילת פת פלטר ,המותרת בתנאים לפי ההלכה ,ואילו להאר"י אסור .באול"צ אסר באופן גורף( .גם פסקים הנובעים מדברי
חלום) ,כמו המעשן סיגריה ביו"ט ,או המדליק סיגריה מנר חלב ,וכן בהיתר דג ברבוטא ,שלא כהחלום שהיה נשמע ממנו לאיסור,
חסד לאלפים זכרון לראשונים זכור לאברהם זבחי צדק עיין נודע ביהודה בית הראה
)מה"ת יו"ד סיר׳מןשלמ(ו,אולנופפלותריצנוטפייןם בירדוגור)׳יוע"בדדיאגל,לו(ה,סולגמךבי הארבה רש׳אאסבררההםאאולרקלהעחייים הקדוש )רו׳עימיןשהבזגהאלינבטיי"א ח"י ,יו"ד רס׳יאמןלינעזחר פאפו
באריכות( .או פסקיםזצע״"לפ שו"ת מן השמים ,שזהצפ״ולסקים בכללותם כתבו זשצ״אלין לסמוך על פסקיו ,לזאצ״ללקולא ולא לחומרא .כזבצ״רל
צאיילנותמיצובייחנייבםורבר'׳צימרויוחנייסמפיףתהם נעשלוסדילביוםוביתס.צףח',אקולשםאיןשהאוררהאר׳ומעניתםהה,וגאדיכהלועאאםרמשגכ׳כחיינכיזליהבןו,תוכלודלבלריתלה נפרמ׳ויהסדרריפקיאחמםלכצכאמריהליםרלם,ן ,ואיהננוםהגמחבויכיר׳לבישאםולנוורלםנהחוההוכשתגיהולןוללשפםויפליהאהלקקבבללה.ה,ובהכריללרפנ׳וראאהיטליניםםשהולוחזםן
משועבדים לחומרפולתא,ג׳יכזדצ״בלרי החיד"א המובאי זםצ״שלם בספרי ,שיש לאבןדםשמלעועןלזוצ״תלבמעלות דרך השזםצ״ללפי הסדר ,ואין לו לק זפוצ״ץל
לעשות חומרות יותר מהראוי לו ,ובכלל אין לאדם להחמיר בפני אחרים ,גם יזהר מגאווה על חומרותיו ,וכל שכן שלא להחמיר
שר׳עהוקדנארייאנולההגטדי״רכנןטי)למשל אשרת׳וצואיברלורדהריםוהגוכאהטססינףמיויוכים על שולחנרו׳ק(.ימהועחודדאסלרעלתאיה שם את ולהאןדשםנרג׳למערינרטםןפשפאהלהללזהמיצבים״עקלםתליבהקוחןמימירדובגתילו,ל
על אחרים ,הן בהוראה
קודםזצש״ילתחיל במנהגי חומרותזוצ״בלמנהגים לפי דרך הקבלזצה״,לושלא נאמרו אזהרת החיד"א ,שיש
דברים אלו אלא למצניעיהן.
כמה פרטים שיש בהם דיונים על פי הסוד ,בנושא בישולי גוים.
א .האר"י חידש ,שיש איסור בישולי גוים ,גם במה שעולה על שולחן שרים ,לא נאמר כך בגמרא ,רק מה שעולה על שולחן מלכים