Page 176 - Step and repeat document 1
P. 176

‫‪ 176‬התפתחות ההלכה שבתורה שבעל פה‬

       ‫התפתחות ההלכה שבתורה‬
                        ‫שבעל פה‬

                     ‫העדות המקראית‬

‫כידוע התורה מתארת את חוקי ההלכה שנמסרו למשה מסיני‪ .‬כל העדויות‬
‫שבידינו מלמדות שהלכה למעשה‪ ,‬בתקופת המקרא‪ ,‬שמירת המצוות לא רווחה‬
‫בעם ישראל‪ .‬לא רק שהיו תקופות ארוכות שהעם מואשם בהן באי ציות לדבר‬
‫ה'‪ ,‬אלא שאין הרבה עדויות המעידות על קיום שוטף של המצוות‪ ,‬והדברים‬
‫ידועים‪ .‬לעומת כל זאת אנו שומעים מעט על מצוות (נוהגים) הקרובים להלכה‪,‬‬
‫אך אינם זהים לה‪ .‬הדוגמה הידועה ביותר היא מעשה הייבום והגאולה של רות‪.‬‬
‫בתיאור במגילת רות נעשה שימוש במונחים המקראיים "גאולה" ו"להקים שם‬
‫המת על נחלתו" (רות ד' אי)‪ 1,‬ברם הגאולה אינה זהה לחובת הגאולה שבמקרא‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬מגילת רות מלמדת על נוהג למכור קרקעות בנוכחות כל זקני העיר‪,‬‬
‫ועל נוהג קדום לבצע את המכירה באמצעות חליצת הנעל (רות ד'‪ ,‬ז)‪ .‬בתיאור‬
‫מצוות הייבום שבתורה חליצת הנעל מהווה קניין (דברים כ"ה‪ ,‬יט)‪ .‬כבר עורך‬
‫המגילה יודע שצורת קניין זו בטלה‪ ,‬שכן הוא מדגיש‪" :‬וזאת לפנים בישראל על‬
‫הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה‬
‫בישראל" (רות שם)‪ .‬אם כן‪ ,‬בימיו כבר קנו באופן שונה‪ .‬נראה אפוא שהתורה‬
‫השתמשה בשיטת קניין ישנה ומסורתית‪ .‬בזמן שנכתבה פרשת ייבום כבר לא‬
‫היה הנוהג לקנות בחליצה מקובל‪ ,‬אך התורה משתמשת בו כמרכיב במעמד‬
‫הדתי של חליצה‪ .‬מכאן אנו רשאים להסיק כי בצד מצוות התורה פעלה מערכת‬
‫של נוהג מקומי‪ .‬לצורך דיוננו אין זה משנה אם בזמן המתואר במגילת רות היו‬
‫כבר חוקי התורה נפוצים‪ .‬מכל מקום אי אפשר שלא להעיר כי חלק מהנוהגים‬
‫המתוארים במגילת רות מופיעים מאוחר יותר כנוהגים בחברה היהודית בתקופת‬
‫המשנה הקדומה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בתקופת המשנה היה הנוהג הקדום למכור קרקעות‬
‫בפני עשרה‪ ,‬ובכלל לצמצם מכירת קרקע שלא לאחד מבני המשפחה‪ ,‬כמשתמע‬

                                      ‫ממגילת רות (משנה‪ ,‬סנהדרין פ"א מ"ג)‪2.‬‬

           ‫אך המונח "ייבום"‪ ,‬שהתורה מייחדת אותו לנישואי אחי המת‪ ,‬אינו נזכר (מלמד‪ ,‬מגילת רות)‪.‬‬  ‫‪	1‬‬
‫המשנה עוסקת בפדיון הקדש קרקע‪ ,‬ולדעתנו בפדיון זה נשתמר הנוהג הקדום של מכירת הקרקעות‪ .‬על‬         ‫	‪2‬‬
‫ההגבלות הקדומות שחלו על מכירת קרקעות מחוץ לחוג המשפחה ראו גולאק‪ ,‬מקרקעין‪ ,‬עמ' ‪ .42-41‬הד‬
‫לנוהג למכור קרקעות במעמד ציבורי יש במנהג הקצצה‪ ,‬ראו ירושלמי‪ ,‬קידושין פ"א ה"ה‪ ,‬ס ע"ג; רות רבה‪,‬‬      ‫מבוא‬

             ‫ד ז; בבלי‪ ,‬כתובות כח ע"ב‪ .‬הירושלמי שם מתאר את מעמד הקצצה כמעשה הקניין עצמו‪.‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181