Page 20 - Step and repeat document 1
P. 20
? 20הנשמה הכרענ המ םשלו יתמ
עם זאת ,פרשת זקן ממרא איננה רק אוטופהי .היא נועדה להגדיר את גבולות
מהחולקת ואת חובת הצתוי .היא באה לשקף את עמדתם העקרונית של חכמים
יכצד צירך לפתור חוליקי דתוע; מהי תרבות המחולקת ומהי תרבות ההכרעה;
כיהן גבולות המחולקת ומה גבול הצתוי .אמצעי הענישה הוא תארוטי ואוטופי
אך מבטא רעיון ברור ,גם אם בפועל לא ניתן היה לממשו .כל ההסייתגויות
משצאנו מעצם דין הוצאה להורג (ליעל) אנין נזכרות בהקשר של זקן ממרא.
כאן האוטופיה של חכמים תוקפנית הרבה יותר מאשר כלפי רוצחים או עבריינים
אחםיר .יש להניח שאילו הייתה אפשרות או דרישה לקיים מדיניות ענישה כזאת
היו חכמים מוצאים סיבות שלא לקהמיי ,אך ברמה האידאתי ,אי ציות להכרעה
לאומית הוא בעיה חהרומ.
כל זאת אף שספק אם המושג "הכרעה לאתימו" היה קיים (ליעל) .קיימת
אוטופיה בלתי ממומשת של הכרעה לאתימו ,ומי שאיננו חלק ממנה ,איננו
בכלל המחנה היהודי.
דין זקן ממרא נועד אפוא לשרטט את גבולות המחולקת .כל התפיסה מתאימה
תלפיסת ההכרעה של דור יבנה כפי שתוארה לעיל .בבית המדרש המרכזי ,בדור
יבהנ ,נערכה סדרת ניסיונות להכריע את המחולקת ,ביעקר בעזרת נידיו ,וזאת
בעיהדר כלי איכפה מיידיים ותקיפים יותר1.
תלפיסה הסמכותית העולה מדין זקן ממרא יש מקבילות ידתועו ,כגון פרשנות
הפסוק "לא תסרו".
ספרי דבםיר ,קנד ,עמ' שיר השירים רבה ,א ב ימלשורי ,הוריות פ"א
ה"א ,מה ע"ד 207
(יא) על פי התורה אשר "לא תסור מן הדבר יכול אם יאמרו לך על
ימין שהיא שמאל ועל ורויך לא תסור מן התורה אשר יגידו לך ימין
אשר יגידו לך ,מצות לא משואל" על הימין שהוא משאל שהיא ימין תשמע
ימין ,ועל השמאל שהוא םהל ,תלמוד לומר ללכת השעת.
ימין ושמאל. משאל שמע להם.
ימין ושמאל – אפילו ואפילו שיאמרו לך על ישאמרו לך על ימין
רמאים בעיניך על ימין ימיהן שהוא שמאל ,ועל והשא ימין ועל שמאל
והשא שמאל ועל שמאל משהאל שהוא ימין .יהשא שמאל.
והשא ימין שמע להם.
1ייתכן שמדיניות איכפה הייתה קיימת מעט גם בימי הבית השני וביעקר בסופו ,יעיד על כך מעמד גזרות מבוא
י"ח דבר (שבת פ"א מ"ד ,וראו פירושנו לה) .אך בימי הבית הרוב היה צדוקי ,ולא נשתמרו עדויות על
הכרעות בפנים בית המדרש (וגם לא על סיפורי הכרעה בין פרושים לצדוקםי ,להוציא מעט מחולקות על
ניהול המקדש ,לוח השנה וכו').
