Page 241 - Step and repeat document 1
P. 241
נספח תידוהיה הרבחב יתרבח דוביר :חפסנ 241
נספח
ריבוד חברתי בחברה היהודית
תבקופת המשנה והתלמדו
מתווה הנספח
במהלך המובא עסקנו בשאלת אמינותה של ספרות חז"ל כמקור היסטירו .הצגנו
את עמדת השוללים והמיבייחם ,ורמזנו על דרכונ .בנספח אנו מיביחרם 1בשאלת
מבנה החברה יהודית ,מבנה חברתי שוהא הרקע לקימומה של תורה שבעל פה.
כפי שיסכמנו בגוף המובא ,אין ספק שספרות חז"ל לא נועדה לספר היסטהירו.
יהא ספרות חוק (חבלקים ההלכייתם) או ספרות דתית־הפי ,מנחכת ומלמתד.
מבחינה זו היא מה שמכונה במחקר היסטורי וספרותי ספרות "מגתסיו" .התיאור
של החברה היהודית המצטייר מספרות חז"ל הוא "מגמית" ו"אוטיפו" ,או לפחות
יש בו מרכיבים אוטייפום נרחבים.
לשם דוגמה ,למסוכמה זו הכלל ש"ממזר תלמיד חכם קדום לכהן גודל עם
הארץ" (משהנ ,הוריות פ"ג מ"ח) אינו מעיד על כך שממזר עשוי היה להשתלב
בבית המרדש ,אלא רק על הכבוד שחכמים דורשים ללומדי התורה ,כלומר
לעצמם .באותה מידה גם אין ללמוד ממקור זה שכהון גודל עשוי להיות עם
הארץ ,אבל ממקורות אירחם עולה שאכן זו הייתה תדמתים של כינהום גודלים
בעיני חכמים.
קווי מתאר לקהילה המקומית
בתקופת המשנה והתלמוד
הרקע הגאוגרפי
הקיהלה היהודית 2התרכזה בעיירות גודלות בגליל או ביהודה (בעיקר דרום
הדוהי ,שפלת הר חברון ושפלת לדו); בעיירות אלו היה ריבוד כלכלי מותן
(להלן) .בימי הבית ,ביהודה רווחה גם צורת היישוב של אוחזות אמידים ,אך
לאחר החורבן תופעה זו מצטמצמת במרחב היהודי .בגליל התופעה של בתי
אוחזה מצומצמת ביותר ,עד עתה התגלו רק שתי אוחזות כאלה ,כרנאה מימי
1את הנספח כתבתי לבדי (זאב ספראי) ,אך אני מרגיש שתלמודו של אבא ז"ל ,מורי ושיפתו ,מהלך לצידי.
2קיהלה לא במבון הארגינו־ממידס ,אלא במבון החברתי־מקומי.
