Page 139 - 05
P. 139
מברטנורא Äי Äטין ב -ג רבי עובדיה
נחתם .ואם חתימת העדים ניכרת במקום נתינת הגט ונתקיים הגט בחותמיו ,אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם :ואינו יכול לומר .כגון
שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש :ד שוין למוליך ולמביא .לומר בפני נכתב ובפני נחתם :ה חוץ
מגיטי נשים .שאם יש עליו עד כותי אחד ,כשר .אבל שניהם כותים ,פוסל תנא קמא אפילו בגיטי נשים .ורבן )שמעון בן( גמליאל עשה מעשה
והכשיר אפילו כששניהם כותים .והאידנא דגזרו על הכותים שיהיו כגוים לכל דבריהם ,לא שנא שאר שטרות ולא שנא גיטי נשים אפילו עד
אחד כותי פסול :בערכאות של גוים .שהעידו העדים עדותם לפני השופט במקום מושב משפטיהם .והוא שידענו באותו שופט ובאותם עדים
דלא מקבלי שוחדא .ודוקא בשטרי הלואות ושטרי מקח וממכר שהעדים ראו בנתינת הממון .אבל שטרי הודאות וגיטי נשים ,וכל דבר שהוא
מעשה בית דין בערכאות שלהם ,הכל פסול :ר' שמעון אומר כשרים לא הוזכרו .בבית המדרש להפסל :אלא בזמן שנעשו בהדיוט .על ידי
גוים הדיוטות שאינם דיינים .ואין הלכה כר' שמעון :ו רצה לחזור בשניהן .קודם שיגיע ליד האשה והעבד :יחזור .ואין השליח יכול לזכות
בהם לצרכן ,דחוב הוא להן ,שמאבדין מזונותיהן :וחכמים אומרים בגטי נשים .יכול לחזור :אבל לא בשחרורי עבדים .והלכה כחכמים :שאם
ירצה שלא לזון את עבדו רשאי .הלכך כי משחרר ליה לא מפסיד ליה מזוני .אבל שלא לזון את אשתו אינו רשאי ,הלכך כי מגרש לה מפסיד
לה מזוני :מפני שהוא קנינו .כלומר הא דהוא אכיל בתרומה כשהוא עבד כהן אינו אלא מפני שהוא קנינו של כהן ,מידי דהוה אבהמתו של
כהן שאוכלת בכרשיני תרומה ,ולאו משום מעליותא היא ,הלכך כי משחרר ליה אף על פי שמפסידו מלאכול בתרומה אין זו חובה לעבד :לא
יתנו לאחר מיתה .דגיטא לא הוי עד דמטי לידה וכי מטי לידה הא מית ואין גט לאחר מיתה .ושטר שחרור נמי כי מטא לידיה הא מית ופקע
רשותיה מיניה :יתנו לאחר מיתה .ואף על גב דלא אמר מנה זה ,דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו:
פרק ב א המביא .נחתם חציו .אחד מן העדים חתם בפני :בפני נכתב חציו וכו' פסול .ודוקא חציו האחרון .אבל בפני נכתב חציו הראשון
שהוא שם האיש והאשה והזמן ,כשר .וחציו הראשון נמי לא צריך שיראה הכתיבה עצמה ,אלא אם שמע קול הקולמוס בלבד
עובר על הנייר בשעת כתיבה ,תו לא צריך :אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול .בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם,
דאצרכוהו רבנן לשליח המביא גט למימר תרווייהו .אבל אם הגט יוצא מתחת ידי שניהם ,כשר .ששנים שהביאו גט אין צריך שיאמרו בפנינו
נכתב ובפנינו נחתם :שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול .בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם .אבל אם יוצא מתחת
יד שניהם ,כשר :ורבי יהודה מכשיר .ואפילו יוצא מתחת ידו של אחד מהם .ואין הלכה כרבי יהודה :ב בלילה ונחתם ביום כשר .שהיום
הולך אחר הלילה ואין זה מוקדם :ביום ונחתם בלילה פסול .שהרי מוקדם הוא .ותקנו חכמים זמן בגיטין ,גזירה שמא יהיה נשוי עם בת
אחותו ותזנה עליו וחס עליה שלא תחנק ונותן לה גט בלא זמן .וכשמעידים עליה בבית דין מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה
שעה :ור' שמעון מכשיר .דסבר ר' שמעון דחכמים תקנו זמן בגיטין משום פירי ,שאם לא יהיה זמן בגט יהיה הבעל מוכר והולך פירות נכסי
מלוג של אשתו לאחר גרושין ,וכשתתבענו בדין יאמר קודם גירושין מכרתי .ולהכי מכשיר ר' שמעון בנכתב ביום ונחתם בלילה אף על פי
שהוא מוקדם ,דסבר משעה שנתן עיניו לגרש אף על פי שלא גירש שוב אין לו לבעל פירות .ואין הלכה כר' שמעון :ג בדיו .אלמיד"ר
בערבי :סיקרא .צבע אדום :קומוס .שרף האילן :קנקנתום .וידריאול"ו בלע"ז :על העלה של זית .תלוש :ונותן לה את הפרה .שאינו יכול לקצצו
אחר כתיבה ,דכתיב )דברים כ"ד( וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ,מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה ,יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה
ונתינה :רבי יוסי הגלילי אומר כו' .דרחמנא קרייה לגט ספר ,מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים ואינו אוכל ,אף כל שאין בו רוח חיים ואינו
אוכל .ורבנן אמרי אי כתב בספר כדקאמרת ,השתא דכתיב ספר ,לספירת דברים הוא דאתא .והלכה כחכמים :ד אין כותבין במחובר .מפני
שמחוסר קציצה :כתבו על המחובר וכו' .הכי קאמר ,כתב במחובר הטופס ,שהוא כל הגט כולו חוץ ממקום האיש ומקום האשה והזמן:
ותלשו וחתמו .כלומר שכתב התורף שהוא מקום האיש והאשה והזמן אחר שתלשו :כשר .דכיון שנכתב התורף בתלוש ,אף על פי שהטופס
נכתב במחובר ,כשר :על הנייר המחוק .שיכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכתוב עליו מה שירצה ולא מנכרא מלתא ,שהרי עדים נמי על
המחק הם חתומים :ודפתרא .אין המחק שלו ניכר .דיפתרא ,דמליח וקמיח ולא עפיץ :וחכמים מכשירין .בגיטין בלבד .דסבירא להו עדי
מסירה כרתי ,והעדים שהגט נמסר בפניהם הם עיקר הגרושין ,לא עדי חתימה .אבל בשאר שטרות דסמכינן אעדי חתימה ,מודים חכמים
שאין נכתבים לא על נייר מחוק ולא על דיפתרא .והלכה כחכמים :ה ואפילו חרש שוטה וקטן .והוא שגדול עומד על גביו ואומר לו כתוב
לשם פלוני .אבל נכרי ועבד ,אפילו גדול עומד על גביו ,לכתחלה לא יכתוב גט ,מפני שהם בני דעת ואדעתא דנפשייהו עבדי ,שאפילו גדול
אומר לו כתוב לשם פלוני הוא לא יכתוב אלא לדעת עצמו .ואם נכרי ועבד כתבו טופס הגט ,וישראל בן דעת כתב התורף שהוא שם האיש
והאשה והזמן שכל אלו צריכין לשמן ,הגט כשר .וכן חרש שוטה וקטן דאמרינן במתניתין שכשרים לכתוב את הגט ,הני מילי טופס ,אבל
תורף אינו כשר אלא שיכתבנו ישראל גדול ובן דעת :חוץ מחרש שוטה וקטן .דלאו בני דעה נינהו :וסומא .פסול להביא גט מחוצה לארץ,
שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם .אבל להביא גט בארץ ישראל שאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ,או אפילו בחוץ לארץ אם
הגט מקויים בחותמיו ,או להיות שליח של אשה לקבל גיטה ,לכל אלו הסומא כשר :ונכרי .דליתיה בתורת גיטין וקדושין ,ובמידי דלנפשיה
לא חזי לא מצי למעבד שליחותא לאחריני :ו קיבל הקטן .הגט מיד הבעל :והגדיל .קודם שמסרו לה :פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח .אפילו
לא חזר ונתפתח ,הואיל והיה פתוח בשעת קבלת הגט שפיר מצי למיהוי שליח ,דהא יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם .אלא איידי דבעי
למתני סיפא וחזר ונשתפה ,שצריך שיהיה בן דעת בשעת נתינה ,תנא נמי רישא וחזר ונתפתח .וכל פסולי עדות בעבירה ,פסולין להביא את
הגט ,שאין נאמנים לומר בפני נכתב ובפני נחתם .ואם הגט מקויים בחותמיו ,כשרים להביאו :ז חמותה ובת חמותה כו' .אינן נאמנות לומר
מת בעלה ,משום דסניין לה ומכוונין לקלקלה :ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם .ודוקא כשהתנה הבעל עמה בשעה שמסר
הגט לידה ואמר לה לא תתגרשי אלא בבית דינו של פלוני ותאמרי בפני נכתב ובפני נחתם .והבית דין לוקחין אותו מידה אחר שאמרה בפני
נכתב ובפני נחתם ,וממנין שליח שיחזור ויתן אותו לה .אבל אשה שגיטה יוצא מתחת ידה בכל מקום שהיא ,הרי זו מגורשת ,ואפילו שאין
הגט מקוים בחותמיו ,ואינה צריכה שתאמר בפני נכתב ובפני נחתם:
פרק ג א כל גט .קול סופרים מקרין .הגדולים מקרין לתלמידיהם ,כשיבא גט לפניך כתבהו כך .והזכירו שם אינש בעלמא :יתר מכן .ולא
זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין אלא להתלמד ,אלא אף זה שנכתב לשם גירושין גמורים ונמלך ,פסול :יתר מכן היו לו ב' נשים
כו' .ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין של אדם זה ,פסול .אלא אף זה שהיו לו שתי נשים שנכתב לשם גירושין דהאי גברא ,פסול ,כיון
שנכתב שלא לשם גירושין של זו :גדולה וקטנה .לאו דוקא :יתר מכן אמר ללבלר וכו' .הא קא משמע לן דלא אמרינן הוברר הדבר למפרע
דבשעת כתיבה נמי דעתיה אהא ואיכא גירושין דידיה ודידה :ב הכותב טופסי גיטין .סופר שרוצה שיהיו מזומנין אצלו ,שפעמים אדם בא
לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים :צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן .ובגמרא מוסיף אף מקום הרי את מותרת לכל אדם:
מפני התקנה .התירו לכתוב טופסי גיטין ושטרות שלא לשמן מפני תקנת הסופר שיהיו מזומנים לו ,ובלבד שישייר תורף לכתבו לשמה .וגזרינן
תורף שאר שטרות אטו תורף דגיטין :רבי יהודה פוסל בכולן .דגזר טופס אטו תורף ,ושאר שטרות אטו גיטין :ר' אלעזר מכשיר בכולן .דלא
גזר שאר שטרות אטו גיטין :חוץ מגטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה .וגזרינן טופס אטו תורף .והלכה כר' אלעזר :ג לאלתר .מיד .כשר:
ואם לאו פסול .ודוקא שאבד במקום שהשיירות מצויות ,דאיכא למימר מעוברים ושבים נפל .אבל אם אבד במקום שאין השיירות מצויות,
אפילו לאחר זמן מרובה כשר .ואפילו אבד במקום שהשיירות מצויות ,אם יש לעדים בו סימן מובהק ,כגון שיאמרו נקב יש בו בצד אות פלונית,
