Page 38 - 13422
P. 38
38תומס אריקסון|
הקשיים והסבל שהם חווים .הסיווג מביא בחשבון גם את המודעות
העצמית של האדם הסובל ואת הבנת המציאות שלו .זוהי הבחנה
חשובה שעלינו לזכור כדי להבין את ההבדל בין פסיכופתיה לבין
מחלות נפש.
פסיכופתים אינם מרגישים חולים .למען האמת ,הם מרגישים
מצוין .אם תשאלו אותם למצבם ,הם יאמרו שהם יציבים לחלוטין
מהבחינה הנפשית (אף שהם יכולים להעמיד פני חולים אם הדבר
משרת את האינטרסים שלהם) .הם לא־נורמלים על פי הסטנדרטים
שלכם ,ושלי ,אבל בה בעת הם ערים לחלוטין למעשים שלהם.
מנקודת המבט שלהם ,הם פשוט ניצבים בראש שרשרת המזון ,ולכן
מותר להם לעשות את מה שאסור לבני אדם רגילים ,שמצויים הרחק־
הרחק מתחתם.
אבל מה אם אני מזהה בכל זאת כמה מהמאפיינים
האלה בי?
ההבדל העקרוני ביניכם ובין פסיכופתים הוא שלכם יש חוש מוסרי.
אתם חשים בכל גופכם מה נכון ומה לא נכון .מה מותר ומה אסור.
ועוד דבר :אכפת לכם מבני אדם אחרים .אינכם רוצים לפגוע בבני
אדם אחרים .אם זה קורה ,אתם תרגישו רע בגלל זה .אם כל הדברים
שציינתי כאן לגביכם נכונים ,אתם יכולים לכתוב איקס גדול על סימן
השאלה שהצבתם מעל עצמכם.
ואילו הפסיכופתים? הם אינם מרגישים דבר .הם עושים מה שהם
רוצים משום שנקודת המוצא שלהם היא שיש להם הזכות לכך.
הם אינם מושפעים מסבלם של אחרים .הם מסתמכים על העובדה
שהם נראים נורמליים ומתנהגים בדרך כלל בצורה שאינה יוצאת
דופן .אבל הם מבצעים את מעשיהם בדם קר ובמחושב .הם חושבים,
אבל אינם מרגישים .הם עושים מה שעושים זאבים כשהם חושקים
בכבש:
הם לוקחים אותו.
אם לא קראתם עד כה על פסיכופתים אמיתיים ,אני בהחלט
