Page 39 - Step and repeat document 1
P. 39
18התחלות ופתיחות
"היה זה הטוב בזמנים ,היה זה הרע בזמנים .היה זה עידן החוכמה ,היה
זה עידן הטיפשות .היה זה תור האמונה ,היה זה תור הספקנות .היו אלה
ימים של אור ,היו אלה ימים אפלים .היה זה אביב התקווה ,היה זה חורפו
של ייאוש .הכול היה אפשרי ,דבר לא היה אפשרי .גן עדן ציפה לכולנו ,או
היפוכו הגמור".
במילים אלו פתח צ'רלס דיקנס את ספרו 'בין שתי ערים' .למרות שנכתב
במאה אחרת ,האמור בו משקף אמת אוניברסאלית על זמנית.
בפתחה של שנה חדשה ,בחרתי לעסוק בפתיחות של ספרים .אולי הידועה
ביותר היא זו של טולסטוי בספרו 'אנה קארנינה'" ,כל המשפחות המאושרות
דומות זו לזו .כל משפחה אומללה ,אומללה לפי דרכה".
"בראשית היה הדבר והדבר היה אצל האלוהים ,והאלוהים היה הדבר"
כך פותח אומברטו אקו את ספרו' שם הורד'.
ומרסל פרוסט בספרו 'אלברטין איננה' – "וכך מה שנחשב בעיני כלא כלום,
היה ,בעצם ,כל חיי!"
"אם יצאת מדעתי זה בסדר גמור מצדי ,חשב מוזס הרצוג" -סול בלו בספרו
'הרצוג'.
"מוזר שאנשים חושבים שלהציע מיטה זה בדיוק להציע מיטה ,שלתת יד
זה תמיד לתת יד ,שלפתוח קופסת סרדינים זה לפתוח עד אינסוף אותה
קופסת סרדינים" .הלוא כל דבר הוא יוצא מן הכלל" חושב פייר ".חוליו
קורטאסר בסיפורו 'הנשק הסודי'.
מלבד הפתיחות המרגשות ביופיין ובתובנות שבהן ,יש בספרים רבים
מובאות ,ציטטות או פרולוגים המשמשים מצע רעיוני עליו נרקם הסיפור.
"משעברנו גיל מסויים ,נשמת הילד שהיינו ונשמות המתים אשר מחלציהם
יצאנו באות להעתיר עלינו מכשפיהן ומשפען"
אלו מילותיו של מרסל פרוסט בספרו 'בעקבות הזמן האבוד' והן נמצאות
בספרו של דניאל מנדלסון' ,האבודים'.
"מה שאני אוהב בגוף שלך הוא המין
מה שאני אוהב במין שלך
הוא הפה
39
