Page 15 - SAR
P. 15
שר ההתמדה טו
שמו של הספר נקרא "שר ההתמדה" ,היות שהוא מסמל ומגלם את היותו של
רבנו זיע"א שהיה שר העומד לפני המלך – מלכו של עולם ,נזר ועטרה ,סמל
ודוגמה לשקדנות מופלאה ונדירה .שכן היה רבנו לא רק שקדן ומתמיד ,ולא רק
גאון מופלא ,אלא מי שגם השתמש בגאונותו לייצר מצ ֵבי התמדה בלתי נתפסת
ולדבוק בה בכל מצב.
כדי להבין את עומק התואר שדבק ברבנו" ,השקדן" ,נקדים לכך את המובא
בספר "משולחן גבוה" (מועדים חלק ב עמ' רנט) ,על פי הגמרא במסכת בבא מציעא
(דף לג ע"א) שאין חובת פריקה בחמור רבצן ,שכן כתוב "רובץ" ולא רבצן .ופירש
רש"י" :רובץ" ,מקרה הוא לו שרובץ תחת משאו בפעם הזאת" ,ולא רבצן" הרגיל
בכך ,אין חיוב לסייע לו .מבואר בגמרא שהוספת נו"ן בסוף התיבה מורה על
רגילות והתמדה.
הוסיף על כך בשו"ת אבני חפץ (סימן מד) שלכן נקרא ה' יתברך "האב הרחמן"
בתוספת נו"ן ,ולא האב המרחם ,משום שהקב"ה רגיל ברחמנותו .וכן ביארו את
הנוסח בתפילה "כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון" ,שלכאורה היה
צריך להיות כתוב "כי אתה סולח לישראל ומוחל לשבטי ישורון" ,ומהי הנו"ן
במילים סלחן ומחלן? ולפי האמור מתבאר היטב ,שהקב"ה רגיל בסליחה ומחילה
אף ששב על חטאיו.
מעתה ,מובן שהתארים "למדן" ו"שקדן" הינם דוקא בתוספת האות נו"ן ,ואין
אומרים "לומד" ו"שוקד" גרידא ,כי הדבר בא ללמדנו שלמדן ושקדן הם רק אלו
שרגילים ומתמידים בכך .לא כל מי שיודע ללמוד ולשקוד הוא למדן ושקדן ,אלא
דוקא מי שעושה כך בפועל ,ובדומה לרבצן שהוא רגיל בכך ,ותוספת הנו"ן מורה
על התמדה ורגילות.
זהו השקדן האמיתי – רבנו עמרם אזולאי זיע"א ,שכל חייו היו מסכת שקידה
מופלאה והתמדה רצופה ,בכל עת ובכל שעה.
שלמי תודה
בבואנו לערוך את תולדות חייו של רבנו זי"ע ,החלנו לקבץ ולאסוף מחיבורים
שונים ,ליקוטי בתר ליקוטי מספרים וקונטרסים ,קבצים ומאספים ,שבהם נכללו
מעשים והנהגות ,נקודות וציוני דרך שסייעונו לטוות חלק ממארג חייו ופעליו
כפי שיראה הקורא והמעיין בספר שלפנינו.
