Page 108 - 47189_eyal.47189_p_eyal.1.1.1.1A
P. 108

‫סידרו את ע ֵרמת הבגדים של ָיאניק‪ .‬והם כמעט רבו על‬
‫הזכות להרכיב את משקפי השמש‪ .‬הם הרכיבו אותם מול‬

           ‫המראה‪ ,‬וראו שהמשקפיים מתאימים לשניהם‪.‬‬
‫"אתה יודע מה?" הציע טינגֹו‪" .‬בימים זוגיים אתה תרכיב‬

                     ‫אותם‪ ,‬ובימים לא־זוגיים אני ארכיב‪".‬‬
                                  ‫"מסכים‪ ",‬צחק ָיאניק‪.‬‬

   ‫הם שיחקו במרוץ־שקים עם שני כיסויי מיטה ולמדו‬
                       ‫אחר כך את כל הכפולות של שבע‪.‬‬

        ‫טינגֹו שאל‪ ,‬ו ָיאניק ענה‪ .‬כל תשובה נכונה זיכתה‬
       ‫את ָיאניק בגרב שטינגֹו השליך לכיוון הפרצוף שלו‪.‬‬
    ‫כשההורים של ָיאניק חזרו מאוחר יותר בערב הביתה‪,‬‬
  ‫ָיאניק ישב על הספה בסלון וקרא ספר‪ .‬שמו של הספר‪:‬‬

                                 ‫ַט ְנ ַז ְנ ָיה ‪ -‬ארץ החלומות‪...‬‬
         ‫בזרועו ָיאניק אחז בחיית בד‪ .‬גברת נֹו ַבק חייכה‬
  ‫כשראתה את בנה יושב לו ככה‪ .‬היא לא הצליחה לזכור‬
  ‫מתי הם נתנו לו את בובת הבד הזאת‪ .‬נראה שהיא אצלו‬

                                             ‫עוד מגיל הגן‪.‬‬
‫"שלום אוצר שלי‪ ",‬היא קראה‪ ,‬ו ָיאניק הרים את המבט‪.‬‬
  ‫"שלום אימא‪ .‬את יודעת מה קרה היום בבית הספר‪"...‬‬

                           ‫‪108‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113