Page 95 - 47189_eyal.47189_p_eyal.1.1.1.1A
P. 95

‫כבר הייתה שבע וחצי‪ .‬אב הבית התגורר בבית קטן‬
‫מאחורי חצר בית הספר‪ .‬יש לשער שהוא שרוע עכשיו‬

                                        ‫מול הטלוויזיה‪.‬‬
     ‫"שטויות‪ְ ".‬פ ַר ְנ ָקה הנידה את הראש‪ " .‬טינגֹו יכול‬

                                           ‫לטפס‪ ,‬לא?"‬
     ‫היא הצביעה למעלה‪ .‬בקומה השנייה היה חלון‬

                                       ‫פתוח לשירותים‪.‬‬
‫ָיאניק נתן לטינגֹו סימן‪ ,‬וטינגֹו יצא מייד לדרך‪ .‬תחילה‬

    ‫הוא טיפס על העץ‪ ,‬מהעץ הוא זינק אל אדן החלון‬
‫ומאדן החלון פנימה‪ ,‬לתוך בניין בית הספר‪ .‬כעבור דקה‬

            ‫הוא פתח חלון בקומת הכניסה ונופף להם‪.‬‬
                        ‫ְפ ַר ְנ ָקה זקרה את האגודלים‪.‬‬

  ‫"כל הכבוד‪ ,‬טינגֹו‪ָ ",‬ע ַלץ ָיאניק וכבר לא רעד כל כך‪.‬‬
              ‫שני הילדים טיפסו במהירות לתוך הבניין‪.‬‬
                                         ‫הם הקשיבו‪.‬‬
                                     ‫הכול היה דומם‪.‬‬

       ‫"מוזר להיות כאן לבד בערב‪ ",‬מלמלה ְפ ַר ְנ ָקה‪.‬‬
 ‫ָיאניק רצה להמשיך במהירות האפשרית‪" .‬בואו‪ ,‬נלך‬

                          ‫לחדר המחשבים!" הוא לחש‪.‬‬

                          ‫‪95‬‬
   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100