Page 35 - KAVOD
P. 35
ברוך הוא על החורבן הבית זה הבתי כנסיות ובתי מדרשות ועיקר שמחתו
ושעשעו של הקדוש ברוך הוא זה הבתי כנסיות ובתי מדרשות ואיתא בשיר
השירים רבה (פרק ו אות יז) "אל גינת אגוז ירדתי" זה העולם "לראות באביי
הנחל" אלו ישראל ''לראות הפרחה הגפן" אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ''הנצו
הרימונים'' אלו תינוקות של בית רבן שיושבים ועוסקים בתורה ויושבים שורות
שורות כגרעיני רימונים עיין שם .ואיתא עוד במדרש איכה רבה בפתיחה ח' "וכי
השליכו משכנותינו" אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות עיין שם.
הרי שהמחלל את קדושת בתי כנסיות ובתי מדרשות הוא בכלל השליכו
משכנותינו וכמוהו כטיטוס שבזה נווה של מטה ונודע מה שכתב מרן הגאון רבי
חיים מוואלוז'ין זצ"ל המבזה מקום תורה חמור יותר מטיטוס שלטיטוס לא היה
לו יכולת להשפיע בנווה של מעלה אך ישראל שיכולים לתקן בנווה של מעלה
יש להם אחיזה במקדש של מעלה וכמו שהאריך בזה בנפש החיים כן חס ושלום
יכולים לקלקל רחמנא ליצלן בנווה של מעלה וכמה חביבה ישיבת בתי כנסיות
ובתי מדרשות אצל הקדוש ברוך הוא פוק חזי ממה דאיתא במדרש (בראשית
רבה מ"ח ו'-תנחומא וירא) "והנה ה' נצב עליו" כך בניך יושבים ושכינה עומדת
על גבם שישראל נכנסים לבתי כנסיות ובתי מדרשות וקוראים קריאת שמע
והם יושבים לכבודי ואני על גבם שנאמר "אלהים ניצב בעדת אל'' עומד אין
כתוב כאן אל ניצב כמה דתימא "ונצבת על הצור" עיין שם והיינו דכי היכי דמשה
רבינו בצור היה עומד ומשתוקק לראות את הוד כבוד מראה השכינה ,כך
הקדוש ברוך הוא ניצב דרוך ,ערוך ומוכן לראות את הפמליה של מטה לומדים
דברי תורה ומפלפלים בעיונה של תורה ומתפללים מעומק ליבם בעבודה
שבלב זו תפילה ואין שעשוע ושמחה יותר גדולה לה' יתברך מאשר לראות את
המעמד הזה ולזה הוא מתאוה ,והמזלזל בקדושת בית הכנסת הרי הוא לוקח
ונוטל את 'חשוקו של מקום'.
ואיתא במדרש רבה (פרק יא אות ג שיר השירים פרק ב אות כא) וזה לשונו :כך
הקדוש ברוך הוא מדלג ומקפץ מבית כנסת זו לבית כנסת זו כל כך למה לברך
את ישראל שנאמר" :בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".
נורא נוראות הקדוש ברוך הוא מדלג מבית כנסת לבית כנסת ומשתוקק לראות
את מעמד התפילה ומשפיע השפעות למתפללים .ואיתא עוד במדרש קהלת
רבה (פרק ט אות א) ובשעה שיראל נפטרים(מסיימים את התפילה) בתי כנסיות
ובתי מדרשות בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך" כי כבר נשמעת
תפילתכם לפני כריח ניחוח .ואיתא עוד במדרש קהלת רבה (פרק ט אות כ"א)