Page 109 - Step and repeat document 1
P. 109
בסמה בסמה מו|צ׳ו10911| 7
כיסא סמוך לכיסא שלה ,ובדרך הטבעית לה היא מוציאה
מתיק היד את הפנקס שבו היא נוהגת לרשום את רשמיה.
היא מחפשת עט ,אך אינה מוצאת .ז'קט הג'ינס האופנתי
נשמט מכתפיה .היא מניחה את ראשה על השולחן
למנוחה קלה .היא עטופה בשקט .משב רוח קל מלטף את
שערותיה .צליל של חריקת דלת חלודה נשמע מרחוק.
היא מרגישה שמישהו עומד מאחוריה ,מרים את מעילה
השמוט ומניח אותו בהידוק נעים אל גבה החשוף .היא
מבחינה בכף יד מבוגרת ,עדינה ,מרושתת בוורידים
אדמדמים מתחת לעור סדוק .באופן מוזר דומה היד
לשרטוט הכיכר שהבחינה בו קודם .כף היד אוחזת בעט,
והעט כותב בפנקסה – "בואי" .ודורה שומעת את קולו
המחוספס הבוגר" :זאת תמיד היית את .רק את .בואי".
והיא נעתרת .נותנת לו יד חמה ,והוא מוביל אותה חזרה
לעבר פיאצה דל קמפו .היא שומעת את ההמון עדיין,
אבל עתה הרחש מתהווה לידי מנגינה .שיר חתונתם
מתנגן בהמולת הכיכר" :בסמה ,בסמה מוצ'ו" .והיא שרה
איתו" .את זוכרת איך למדתי לקרוא אותך רק בעינייך?"
היא מביטה בעיניו ,הם רוקדים ,מסתחררים בין האנשים
ושרים" :והעיניים בוהות לשמיים" .היא שומעת אותו
לוחש לה" :אוהב רק אותך"" ,והתקווה שלנו נוגעת בנו".
הם שרים" :בסמה ,בסמה מוצ'ו" ומחייכים ליום המחר...
מים ממלאים את סנדליה .היא מתעוררת ,מנערת מרגליה
את טיפות הגשם ואת שאריות החלום .היא מציצה בנייד
שמהבהבות בו כמה הודעות ,רובן מחבריה לטיול.
