Page 25 - Dashboard.url
P. 25
יום שבת 23
יום שבת
מאכל הביצים ובצלים אצל רבה"ק מצאנז
ידוע שדרכו בקודש של זקה"ק מצאנז זי"ע היה להכין בעצמו בשבת את מאכל הביצים והבצלים ,ואף אחד לא
היה רשאי לסייע לו בזה ,והיו מביאים לו על השולחן בצל שלם וקלפו וחתכו ,וכן קילף בעצמו את הביצה ,ולאחר
מכן חתכו בסכין לחתיכות דקות והכין המאכל .וזה היה נמשך למשך זמן ,ובשעה שהיה מכה בסכין על הבצלים
היה שרוי בדביקות עצומה .וכן נהגו אחריו בניו הק' ,ואצל כל צאצאיו שהייתי אצלם ראיתי שהיו נוהגים כן ,ואף
שבצאנז לא היו מרבים לחקות את המנהגים ,מכל מקום מנהג זה ,להכין לבד את מאכל הביצים והבצלים ,נהגו
כל ביתו אחריו.
פעם בעת שהכה זקה"ק מצאנז זי"ע עם הסכין נפלו כמה חתיכות ביצים ובצלים מן הצלחת ,וזקה"ק מגארליץ
שהיה יושב אז בשולחן נעמד ממקומו והחזיר החתיכות אל הצלחת ,וזקה"ק שהיה מבחין תמיד בכל הנעשה
סביבו גם כשהיה אחוז בשרעפיו בדביקות עילאה ,החווה בידו בתנועה של תמיהה לשאלו מדוע עשה כן ,השיב
לו זקה"ק מגארליץ הלא שנינו )זבחים פו (.אברים שפקעו מעל גבי המזבח יחזיר ,נענה לו זקה"ק בראשו כמסכים
לדבריו .ומזה נראה גודל העבודה הקדושה שהיה אצל הצדיקים באכילתם ,שהוא בבחינת הקרבנות ,כמאמר
הכתוב זה השולחן אשר לפני ה'.
ומה גבהו דרכיו ומחשבותיו ברזין עילאין ,ושמעתי מכ"ק אאמו"ר זי"ע ששמע מפה קדשו שאמר' :איני עושה
שום דבר עד שיש לי על כך שלש מאות טעמים' .ואמרו טעם למנהגו ,שהיה חושש לחילול שבת על ידי בני
הבית ,שמא לא יידעו להיזהר כדת בדיני טחינה ומליחת אוכלים ,ויתכן שזה אחד מהשלש מאות טעמים שהיו
לו.
לדברים אלו נוכל להוסיף עוד ,שהקפיד לקלוף בעצמו משום חומר הענין של ביצים בצל ושום קלוף שעבר עליהם
הלילה ,שלא רצה לסמוך בזה על בני ביתו ,דהא חמירא סכנתא מאיסורא ,ואף על רוב וספק ספיקא לא סמכינן
כמבואר בפוסקים ,ובפרט שיש בזה צד סברא להקל לצורך סעודת שבת ושומר מצוה לא ידע דבר רע ,ובתשובה
כתבתי שלמעשה אין לסמוך על זה )עיין שו"ת דברי יציב חיור"ד סי' ל"א ,אות י"ב( ,וחשש שיסמכו על זה להשתמש במה
שקלפו מאתמול לכן היה זהיר לקלף בעצמו) .וראה שו"ת דברי יציב חיור"ד סי' לג אות ג' לענין אם מערב בצלים לתוך ביצים ,אם
גם כן מציל מרוח רעה .שבענינים אלו אין לנו אלא מה שראינו שהיו משימים מלח או צוקער וכדו' )עיין לעיל שם סימן ל"א( ,דאפשר דמחמת
שעל זה אין הרוח רעה שולט ממילא אין לו שליטה גם על הביצים ,משא"כ בבצלים שגם בהו איכא רוח רעה
מאן יימר דמהני ,וחמירא סכנתא מאיסורא ,ואין לנו לדמות מילתא למילתא בענינים שלמעלה מהשגתינו ,וכמ"ש
אא"ז בשו"ת דברי חיים אהע"ז סי' ח' לגבי צוואת ריה"ח ,עיין שם(.
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,ע"פ הוד שבהוד עמ' צ"ד ,ושחורש"י משפטים תשמ"א
c
טעם המנהג לאכול בצל וביצה
בטעם המנהג לאכול בצל וביצה בשבת קודש אפשר לומר ,דהנה מצינו )רמ"א סי' תע"ב ס"ב( שבליל פסח נוהגין
לאכול ביצה זכר לחורבן ,הרי שבמאכל זה יש רמז לזמן החורבן ועת הגלות .והנה מצינו )שבת קיח (:אלמלא שמרו
ישראל שני שבתות מיד נגאלין ובירושלמי תענית פ"א ,ובשמו"ר בשלח סו"פ כה ,נקטו 'שבת אחת'( ,ומזה ,כי
מסגולותיה של השבת להמשיך את הגאולה השלימה.
והנה בצל עולה בגימטריא אליהו הנביא )עם הכולל של התיבות ,מספ' קכ"ב( ,ולכן מניחים בצל עם הביצה להורות על
ענין זה ,כי אף שאנו בגלות ומקוננים על חורבן הבית ,בכח שמירת שבת קודש יבא אליהו הנביא במהרה לבשרנו
על גאולתינו ופדות נפשינו .ולכן חותכים את הביצה ,ולהורות נותנים ברמז על ענין קיצור את הגלויות.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
c
