Page 75 - 30822
P. 75
כי תבנה בית 75
"מאמי" ,הוא אמר וניסה להסתיר את הנימה המרוגזת בקולו" ,הרגע חזרתי
הביתה ו"...
"אוי לא! מה ,שוב עשיתי את זה? אני ממש מצטערת .אני ממש מנסה לזכור
לסגור את הדלת של האוטו .אתה סגרת אותה ,נכון? אני מצטערת".
ניר אמר בטון רגוע יותר" .לא אכפת לי מהמצבר ,אכפת לי ממך .החורף הגיע וקר
בחוץ .אם יום אחד המצבר ייגמר פתאום ואת תהיי באיזו סופת שלגים זה יכול
להיות לא נעים ,ואפילו מסוכן .זה ממש חשוב ,אז תנסי לזכור בפעם הבאה".
"אני יודעת שזה לא בסדר" ,היא אמרה" .אני ממש אשתדל לזכור .תודה
שאמרת לי".
עוד כמה שבועות עברו .דלת המכונית שלה נשארה סגורה ,עד שיום אחד זה
קרה שוב -היא שכחה לסגור את הדלת.
ניר ראה את הדלת הפתוחה של המכונית והרגיש שעוד רגע הוא מתפוצץ מרוב
כעס .הוא חשב :היא אמרה שהיא תיזהר .למה היא לא נזהרה? ניסיתי לדבר
איתה בצורה נעימה וזה לא עזר .אולי היא תתייחס אליי יותר כשהיא תראה
כמה אני כועס.
הוא נכנס אל הבית בסערה ,מוכן לקרב ,אבל פתאום הוא נאלם .אשתו ישבה על
הספה בסלון ושיחקה עם בנם בן השלוש -היא חיבקה אותו והוא חיבק אותה,
שניהם התחילו לצחוק ,ואז היא דגדגה אותו והוא התגלגל מצחוק .לבסוף היא
חייכה אל בנם חיוך אוהב וחם ,כמו שרק אימהות יודעות לחייך.
כשניר עמד והסתכל על שניהם יחד ,צצה מחשבה בראשו :היא לעולם לא
תצליח לזכור תמיד לסגור את הדלת של האוטו .היא בטח תנסה לזכור ,אבל מדי
פעם בפעם היא תשכח ותשאיר אותה פתוחה .האמת ,עכשיו אני נזכר שהיא
משאירה עוד דלתות פתוחות...
הוא הסתכל שוב על אשתו ועל בנו המחויכים ואמר לעצמו :כנראה שהיא
תמשיך להשאיר לפעמים דלתות פתוחות .כשהיא תעשה את זה ,כנראה שאני
