Page 92 - A9R23twol_137jtmo_8ak.tmp.pdf
P. 92

‫ידעתי שאינ נאּפא ֶדניה‬
                  ‫באותו ערב‪ ,‬אבל כל הזמנ‬

                    ‫דמיינתי בנימ מתגנבימ‬
                 ‫דרכ היער ביב האוהל שלנו‪.‬‬

‫אמא יקרה‪...‬‬

                                 ‫‪92‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97