Page 74 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 74

‫‪ 74‬אלין הילדרברנד|‬

‫(יין רגיל‪ ,‬בקבוק שרדונה בחמישה־עשר דולר למשל‪ ,‬ניגוד חריף‬
                           ‫ליינות שיוגשו בארוחת הערב המדוברת)‪.‬‬

‫"מה‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬אני אמור לעשות?" שואל טאג‪" .‬הבטחתי‬
‫לסרג'יו שאקנה ממנו את הכרטיסים‪ ".‬אילו היה מדובר בכל אדם‬
‫אחר‪ ,‬טאג היה מתקשר ומבטל‪ ,‬אבל סרג'יו הוא עורך דין פלילי‬
‫מצליח‪ ,‬והוא גם החבר שעזר לתומס להתקבל לבית הספר למשפטים‬
‫באוניברסיטת ניו יורק‪ ,‬כשלא היה לו סיכוי להתקבל בכוחות עצמו‪.‬‬
‫ואחר כך סרג'יו המליץ על תומס למשרה ב ְס ָקא ֵדן־ ַאְר ְּפס‪ ,‬משרד‬
‫עורכי הדין הנחשב שבו תומס עובד עכשיו‪ .‬טאג יודע שתומס לא‬
‫ממש מוצלח כמו שאר בני המשפחה; הוא חושש שתומס יעזוב את‬
‫התחום לפני שיהפוך לשותף במשרד‪ .‬כך או כך‪ ,‬טאג וגריר לנצח יהיו‬
‫אסירי תודה לסרג'יו ראמון‪ .‬טאג לא יכול לחזור בו מההתחייבות‬
‫לקנות את הכרטיסים‪ .‬הוא יכול‪ ,‬כמובן‪ ,‬לשלם ‪ 3,500‬דולר לכל‬
‫אחד משני הכרטיסים ולא ללכת‪ ,‬אבל זה יהיה בזבוז נוראי‪.‬‬

                                                  ‫"בבקשה‪,‬יקירתי‪".‬‬
‫גריר נועצת אדמונית באגרטל‪ .‬לאדמונית גוון ורוד עז‪ ,‬והיא‬
‫מזכירה לב אנושי הפותח את קפליו בייאוש‪ .‬ואולי זאת רק השלכה‬

                    ‫שטאג עושה‪" .‬קח את אחת הבנות‪ ",‬היא אומרת‪.‬‬
                                                 ‫טאג נושף בבוז‪.‬‬

‫"אני רצינית‪ ",‬אומרת גריר‪" .‬אל תהיה קדוש מעונה בשבילי‪ .‬זה‬
               ‫לא ימצא חן בעיניי‪ .‬תציע לאחת הבנות ללכת איתך‪".‬‬

        ‫"אבל זה לא אמור להיות סוף שבוע רווקות?" אומר טאג‪.‬‬
‫"הן חגגו אתמול‪ ",‬אומרת גריר‪" .‬למיטב ידיעתי הן מתכננות‬
‫להישאר בבית הערב‪ .‬אבל אני בטוחה שתוכל לשכנע אחת מהן‬

                                                  ‫לשנות את דעתה‪".‬‬

‫הבנות‪ ,‬כפי שגריר מכנה אותן‪ ,‬נמצאות בפינת האוכל הלא רשמית‪,‬‬
‫קוראות מגזינים ומנשנשות חטיפי צ'יפס וסלסה‪ .‬מריט־כמו־מרית־‬
‫לעוגה‪ ,‬לרווחתו של טאג‪ ,‬כיסתה את גופה כראוי במכנסי ג'ינס‬
‫לבנים ובסוודר קשמיר כחול כהה‪ .‬ראשה של ֵא ּבי נשען על זרועותיה‬

                                               ‫המונחות על השולחן‪.‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79