Page 125 - 23822
P. 125

‫מעלות התורה קט‬

‫ְוַגם מוֶֹרה ֶשׁלֹּא ִי ְשׁ ַמע ְלקוֹל ִא ְשׁתּוֹ‪ְ ,‬בָּד ָבר ֶשׁהוּא ֶנֶגד ְרצוֹן‬
‫ַהבּוֵֹרא ִי ְת ָבַּר‪ְ ,‬וֶזהוּ‪ְ ' :‬בּ ֵבי ֶת‪ִ – '‬בּ ְשׁ ִביל ֵבּי ְת‪ֶ ,‬שֶׁזּהוּ ִא ְשׁתּוֹ ‪‬‬
‫‪ִ , ‬כְּד ִאי ָתא ַבּ ִמְּדָרשׁ ‪ִ ' :  ‬כּי ָשׁ ַמ ְע ָתּ ְלקוֹל ִא ְשׁ ֶתּ‪'‬‬

                                     ‫‪   ‬יוֹ ֵתר ִמ ֶמּ ִנּי‪.331‬‬

‫ַגּם ' ְבּ ֶל ְכ ְתּ‪ַ ‬בֶדֶּר‪ – '‬מוֶֹרה ַעל ִמי ֶשׁ ָצִּרי‪ֵ ‬מֲח ַמת ָדּ ְחקוֹ ְל ַס ֵבּב‬
‫וּ ְל ַחֵזּר ָבֲּעָירוֹת‪ ,‬אוֹ ֵמֲח ַמת רֹב ָממוֹן‪ַ ,‬אף ַעל ִפּי ֵכן ַיֲעסֹק ַבּתּוָֹרה‪.‬‬

‫]‪ְ [fn‬וַגם מוֶֹרה 'ְוִד ַבְּר ָתּ ָבּם ְבּ ִשׁ ְב ְתּ‪ְ ‬בּ ֵבי ֶת‪ֶ – '‬שׁ ִעַקּר‬  ‫‪ ‬‬
                                                                        ‫‪ ‬‬
                                                                        ‫‪ ‬‬
‫ְבּ ִה ְתבּוְֹדדוּת‪.‬‬  ‫ְבּ ֵביתוֹ‬  ‫ְל ַבדּוֹ‬  ‫הוּא ְכּ ֶשׁהוּא‬  ‫תּוָֹרה‬  ‫ַתּ ְלמוּד‬      ‫‪  ‬‬

‫‪ְ   ‬וַגם ְכּ ֶשׁהוּא יוֹ ֵשׁב‪ְ ,‬י ֵהא ְבּ ֵעיָניו ָשֶׁוה‪ָ ,‬מקוֹם ָמ ֵלא ִמ ְבֵּני‬

‫ָאָדם – ְכּלֹא ָמ ֵלא‪ ,‬וּ ָמקוֹם ֵריק – ְכּלֹא ֵריק‪ְ ,332‬כּמוֹ ֶשׁ ָכּתוּב ‪‬‬

‫‪ְ' : ‬ו ַשֲׁע ֻשׁ ַעי ֶאת ְבֵּני ָאָדם'‪ְ ,333‬ו ִכְד ִאי ָתא ְבּ ֵס ֶפר 'חוֹבוֹת‬

‫ַה ְלּ ָבבוֹת' ‪' :   ‬לֹא ִתשּׁוֹ ֵמם ְבּ ִה ָפּ ְקָדם‪ְ ,‬ולֹא ִתְּד ַאג‬

‫ְבּ ֵה ָעְדָרם‪ַ ,‬רק ָתּ ִמיד ִי ְהֶיה ָשׂ ֵמ ַח ֵבּאלֹ ִקים'‪ְ .‬וַגם ְכּ ֶשׁהוּא ְבּ ֵביתוֹ ִעם‬

‫ְבֵּני ֵבּיתוֹ‪ ,‬לֹא ִי ְהֶיה ִעַקּר ִדּבּוּרוֹ ֶא ָלּא ַבּתּוָֹרה‪ְ ,‬וֶזהוּ ֶשׁ ָא ַמר‪:‬‬

‫' ְבּ ֵבי ֶת‪ְ ,'‬כּ ִאלּוּ ַא ָתּה ְל ַבְדּ‪ְ ‬בּ ֵבי ֶת‪ְ ,334‬ו ֵאין בּוֹ שׁוּם ֶא ָחד ִמ ְבֵּני‬

                                                                        ‫ֵבּיתוֹ‪.‬‬

                                         ‫‪+++‬‬

‫‪ .331‬ז"ל המדרש שם‪ :‬יש שומע לאשתו ומפסיד‪ ,‬ויש שומע לאשתו ומשתכר‪ .‬כיצד‪,‬‬
‫אדם הראשון שמע לאשתו והפסיד‪ ,‬מנין‪ ,‬שנאמר‪' :‬וּ ְל ָאָדם ָא ַמר ִכּי ָשׁ ַמ ְע ָתּ ְלקוֹל ִא ְשׁ ֶתּ‪'‬‬
‫וכו'‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ֲ' :‬ה ִמן ָה ֵעץ ֲא ֶשׁר ִצִוּי ִתי‪ְ ‬ל ִב ְל ִתּי ֲא ָכל ִמ ֶמּנּוּ ָא ָכ ְל ָתּ'‪ .‬אמר ליה‪:‬‬
‫מרי‪ ,‬הרי שפחתך נתנה לי‪ ,‬מנין‪ ,‬שנאמר‪ַ' :‬ויֹּא ֶמר ָה ָאָדם ָה ִא ָשּׁה ֲא ֶשׁר ָנ ַת ָתּה ִע ָמִּדי ִהוא‬
‫ָנ ְתָנה ִלּי ִמן ָה ֵעץ ָואֵֹכל'‪ .‬אמר לו‪ :‬ולחוה שמעת יותר ממני‪ .‬מיד נטרד‪ .332 .‬הוא‬
‫תחילת לשון חובות הלבבות שהביא בסמוך‪' :‬ויהיה מקום מלא בני אדם בעיניך כלא‬
‫מלא‪ ,‬והריק מהם כלא ריק'‪ .333 .‬מפרש רבינו‪ :‬התורה שעשועי גם כשאני נמצא‬
‫עם בני אדם‪] .‬א"נ להיפך‪ :‬גם כשאני לבד‪ ,‬התורה שעשועי כאילו אני בחברת בני‬

                                   ‫אדם[‪ .334 .‬בדפו"ר‪ְ ' :‬כּ ִאלּוּ ַה ַבִּית ְל‪ְ ‬ל ַבְדּ‪.'‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130