Page 30 - 23822
P. 30

‫מעלות התורה‬  ‫יד‬

‫‪' (fh . ‬וּ ָב ַחְר ָתּ ַבּ ַחִיּים'‪ְ .   42‬בּ ָפָר ַשׁת ִכּי ִתּ ָשּׂא ‪  ‬‬
                                   ‫ְכּ ִתיב‪ְ ' (fi :‬שׁ ָמר ְל‪ '‬וגו'‪.43‬‬

‫ִשׂימוּ ְל ַב ְבֶכם ְל ָכל ַהְדּ ָבִרים‪ְ ,‬וָק ְשֵׁרם‪ַ 44‬על ֶא ְצ ְבּעוֹ ֶתי‪ְ ,‬ל ָה ִביא‬
       ‫ִמ ְס ַפּר ִמ ְפַקד ַה ִמּ ְצוֹת ֲע ֵשׂה ֶשׁ ִנּ ְכ ְללוּ ְבּ ִמ ְצַות ַתּ ְלמוּד תּוָֹרה‪.‬‬

‫עוֹד ֲע ָשָׂרה ָלאִוין‪ִ ' (` :‬ה ָשּׁ ֶמר ְל‪' (a .'‬וּ ְשׁ ֹמר ַנ ְפ ְשׁ‪ֶ ' (b .'‬פּן‬
‫ִתּ ְשׁ ַכּח ֶאת ַהְדּ ָבִרים'‪' (c .‬וּ ֶפן ָיסוּרוּ ִמ ְלּ ָב ְב‪ִ ' (d .   45'‬ה ָשּׁ ֶמר‬
‫ְל‪ֶ ‬פּן ִתּ ְשַׁכּח' ‪ְ ,46  ‬ועוֹד ָשׁלשׁ ְפּ ָע ִמים‪ְ .47‬ועוֹד ְשֵׁני ָלאִוין‪:‬‬
‫' ִה ָשּׁ ְמרוּ ָל ֶכם ֶפּן ִי ְפ ֶתּה ְל ַב ְבֶכם ְו ַסְר ֶתּם ַוֲע ַבְד ֶתּם' ‪ְ ,  ‬ו ִאי ָתא‬
‫ְבּ ִס ְפִרי ‪ְ :   ‬כּ ֶשׁ ָאָדם ָסר ִמן ַהתּוָֹרה‪ִ ,‬מָיּד ִנְד ַבּק ָבֲּעבוָֹדה‬
‫ָזָרה‪ִ ' .48‬ה ָשּׁ ְמרוּ ָל ֶכם ֶפּן ִתּ ְשׁ ְכּחוּ ֶאת ְבִּרית ה'' וגו' ‪ְ .49  ‬וָכל‬
‫ָמקוֹם ֶשֶׁנֱּא ַמר‪ִ ' :‬ה ָשׁ ֵמר'‪ֶ ' ,‬פּן'‪ְ ,‬ו' ַאל'‪ֵ ,‬אינוֹ ֶא ָלּא לֹא ַתֲע ֶשׂה ‪‬‬

                                                         ‫‪. ‬‬

                                         ‫‪+++‬‬

‫‪ .42‬זה בפר' נצבים‪ .‬וכוונת רבינו כמו שפירש להלן )אות ו(‪ :‬כתיב‪' :‬ובחרת בחיים'‪,‬‬
‫רצה לומר‪ ,‬התורה‪ ,‬כמו שכתוב‪' :‬כי היא חייך'‪ .43 .‬נסמן כאן י"ז מצוות‪] .‬ובכת"י‬
‫ט"ו מצוות‪ .‬ובדפו"ר לא נסמן המנין[‪ .‬ולעיל מנה עוד ז' מצוות‪ .‬ובהמשך מנה עוד‬
‫הרבה מ"ע ול"ת דשייכי לת"ת‪ .44 .‬נוס"א‪' :‬הדברים הכתובים על'‪ .45 .‬במנחות‬
‫צט‪ ,‬ב למדו מפסוק זה שהשוכח דבר אחד ממשנתו ע"י שהסירם מלבו עובר בלאו‪.‬‬
‫‪ .46‬המשך הכתוב‪ְ ' :‬ל ִב ְל ִתּי ְשׁמֹר ִמ ְצוֹ ָתיו וּ ִמ ְשׁ ָפּ ָטיו ְוֻחקֹּ ָתיו'‪] .‬ועוד כתיב שם ו‪ ,‬יב‪:‬‬
‫' ִה ָשּׁ ֶמר ְל‪ֶ ‬פּן ִתּ ְשַׁכּח ֶאת ה''[‪ .47 .‬צ"ב הכוונה‪] .‬ובקונ' בשמים ראש שבאוצה"ת‬
‫השמיטו תיבות אלו[‪ .48 .‬זה לשונו‪ִ ' :‬ה ָשּׁ ְמרוּ ָלֶכם'‪ .‬אמר להם‪ :‬הזהרו שמא יטעה‬
‫אתכם יצר הרע ותפרשו מן התורה‪ ,‬שכיון שאדם פורש מן התורה‪ ,‬הולך ומדבק בע"ז‪,‬‬
‫שנאמר‪ָ' :‬סרוּ ַמ ֵהר ִמן ַהֶדֶּר‪ֲ ‬א ֶשׁר ִצִוּי ִתם ָעשׂוּ ָל ֶהם ֵעֶגל ַמ ֵסָּכה'‪ ,‬ואומר‪ְ' :‬וַע ָתּה ִי ְשׁ ַמע‬
‫ָנא ֲאדִֹני ַה ֶמּ ֶל‪ֵ ‬את ִדּ ְבֵרי ַע ְבדּוֹ ִאם ה' ֱה ִסי ְת‪ִ ‬בי ָיַרח ִמְנ ָחה ְו ִאם ְבֵּני ָה ָאָדם ֲארוִּרים‬
‫ֵהם ִל ְפֵני ה' ִכּי ֵגְרשׁוִּני ַהיּוֹם ֵמ ִה ְס ַתּ ֵפּ ַח ְבַּנֲח ַלת ה' ֵלאמֹר ֵל‪ֲ ‬עבֹד ֱאלֹ ִהים ֲא ֵחִרים'‪ ,‬וכי‬
‫תעלה על דעתך שדוד המלך עובד ע"ז‪ ,‬אלא כיון שפוסק מדברי תורה הולך ומדבק‬
‫בע"ז‪ .49 .‬הרי עשרה לאוין‪ :‬א( 'השמר לך'‪ .‬ב( 'ושמור נפשך'‪ .‬ג( 'פן תשכח את‬
‫הדברים'‪ .‬ד( 'ופן יסורו מלבבך'‪ .‬ה( 'השמר לך'‪ .‬ו( 'פן תשכח'‪ .‬ז( 'השמרו לכם'‪.‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35